עיקר תוספות יום טוב על משנה כריתות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ט
כד וּבְמִשְׁנָה ב' דְּפֵרֵשׁ הָרַ"ב דְּאֵין תַּמְחוּיִין מְחַלְּקִין, אָתְיָא נַמִּי כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּהָכָא דְּאָמַר מְחַלְּקִין לְחֻמְרָא הוּא דְּאָמַר, אֲבָל הָתָם לְקֻלָּא לֹא אָמַר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה כַּנֶּהֱנֶה. וְהוּא הַדִּין דְּמָצֵי לְמֵימַר הַנֶּהֱנֶה כָּאוֹכֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנוֹתָר. אֶלָּא אַגַּב דְּנָקֵיט מַאֲכִיל כָּאוֹכֵל קָאָמַר מְהַנֶּה כַּנֶּהֱנֶה. תּוֹסָפוֹת:
כו בְּהֶעְלֵם אֶחָד. עַיֵּן לְקַמָּן בְּסוֹף פֶּרֶק ה' דִּמְעִילָה וּבְמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב שָׁם. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: