עיקר תוספות יום טוב על משנה כריתות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק י' דִּיבָמוֹת. הָאִשָּׁה כוּ' וּבָאוּ וְאָמְרוּ כוּ' דְּקַיְמָא לָן אֲפִלּוּ בְּחַד. גְּמָרָא:
ב דְּתָנוּ רַבָּנָן אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, וְלֹא שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ אֲחֵרִים. יָכוֹל אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַכְחִישָׁן, תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, מִכָּל מָקוֹם. בְּמַאי עָסְקִינַן, אִילֵימָא בִּתְרֵין, תְּרֵין וְאֵין מַכְחִישָׁן קְרָא בָּעֵי, אֶלָּא לָאו בְּחַד, וְקָתָנֵי כִּי אֵין מַכְחִישָׁן מְהֵימָן, שְׁמַע מִנַּהּ. גְּמָרָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָא דְּאִי מַכְחִישׁוֹ לֹא מְהֵימָן הָעֵד עַל כָּרְחָךָ רְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּאוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, דְּאִי אוֹמֵר בְּהֶדְיָא לֹא אָכַלְתִּי פְּשִׁיטָא דְּפָטוּר, דְּעֵד אֶחָד אֵינוֹ קָם אֶלָּא לִשְׁבוּעָה:
ג לֹא כוּ'. צָרִיךְ לוֹמַר דְּמַיְרֵי שֶׁהֵעִידוּ שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, דְּאִי בָּזֶה אַחַר זֶה הָא כָּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם כוּ':
ד פָּטוּר. וְהוּא הַדִּין אִם אָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. תּוֹסָפוֹת:
ה מְחַיֵּב. וְאִם תֹּאמַר הַאֵיךְ מְחַיֵּב, וְהָאָמַר לֹא אָכַלְתִּי, וּבְעַל כָּרְחֵיהּ לֹא יָבִיא חַטָּאת, כִּדְאָמְרִינַן חַיָּבֵי חַטָּאת אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָתָם מַיְרֵי כְּשֶׁאָמַר דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ בְּכַפָּרָה. אֲבָל הַאי נִיחָא לֵיהּ בְּכַפָּרָה אֶלָּא שֶׁהוּא סָבוּר לִהְיוֹת פָּטוּר, מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ. תּוֹסָפוֹת:
ו מָה כוּ'. הַשְׁתָּא נַמִּי מַה שֶּׁאָמַר לֹא אָכַלְתִּי, כָּךְ רְצוֹנוֹ לוֹמַר, לֹא אָכַלְתִּי שׁוֹגֵג אֶלָּא מֵזִיד. וְהָכִי מְתָרְצִינַן מִלְּתֵיהּ דִּבְהָכִי הֲוָה דַּעְתֵּיהּ, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא מְשַׁוֵּי אֱינָשׁ נַפְשֵׁיהּ רְשִׁיעָא כוּ'. אֲבָל אִי אָמַר מֵזִיד אָכַלְתִּי חֵלֶב מְהֵימָן, דְּאוֹתוֹ מִתְכַּוֵּן לְטוֹב, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהָבִיא חֻלִּין לָעֲזָרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: