עיקר תוספות יום טוב על משנה כריתות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ו גְּמָרָא. וְהָא קְרָא כִּי כְּתִיב בְּמֵזִיד כְּתִיב [דִּכְתִיב בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה, וְהַיְנוּ מַלְקוֹת, וְאֵין מַלְקוֹת אֶלָּא בְּמֵזִיד, וַעֲלֵיהּ קָאָמַר וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ], אֶלָּא אֵימָא לַעֲשׂוֹת שׁוֹגֵג כַּמֵּזִיד:
ז כְּלוֹמַר כִּדְאָמְרִינַן בְּעָלְמָא אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא אִם כֵּן מַזְהִירִין. דְּהַיְנוּ עֹנֶשׁ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. דְּוַדַּאי דְּאַף עַל הַשּׁוֹגֵג מִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִין מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, דְּהָא צָרִיךְ חַטָּאת לְכַפָּרָה, וְעַל לֹא הוֹדַע אָשָׁם תָּלוּי שֶׁתּוֹלֶה וּמֵגֵן מִן הַיִּסּוּרִים. וּבַגְּמָרָא מֵבִיא קְרָאֵי דְּפִתְאֹם מַשְׁמַע נַמִּי שׁוֹגֵג וְאֹנֶס, וּפָרֵיךְ לִכְתֹּב פִּתְאֹם דְּמַשְׁמַע כֻּלְּהוּ וְלֹא לִכְתֹּב פֶּתַע. וּמְשָׁנֵי דַּהֲוָה אֲמֵינָא דְּהָכָא מַשְׁמָעוּתוֹ דַּוְקָא שׁוֹגֵג וְלֹא מֵזִיד מִידִי דַּהֲוָה אַכָּל הַתּוֹרָה דְּאֵין קָרְבָּן אַמֵּזִיד, לְהָכִי כָּתַב פֶּתַע דְּשׁוֹגֵג הוּא לְגַלּוֹיֵי דְּפִתְאֹם אֹנֶס וּמֵזִיד הוּא:
ח וְתֵימַהּ דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן פֵּרֵשׁ הָרַ"ב מִדְּלֹא כְּתִיב בָּהּ וְנֶעְלָם, וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא דִּשְׁבוּעוֹת לְהֶדְיָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ: