עיקר תוספות יום טוב על משנה כריתות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ כוּ'. מִנְיָנָא לָמָּה לִי. שֶׁאִם עֲשָׂאָן כֻּלָּם בְּהֶעְלֵם אֶחָד חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וּמַפִּיק לֵיהּ מִקְּרָא כוּ'. וְלֹא דַּוְקָא שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ חַטָּאוֹת, דְּהָא פֶּסַח וּמִילָה אֵין בָּהֶם חַטָּאת:
ב אֲבָל אִי אִיכָּא הַתְרָאָה יֵשׁ מֵהֶן בְּחֶנֶק וְיֵשׁ מֵהֶן בִּסְקִילָה וְיֵשׁ מֵהֶן בְּמַלְקוֹת. וּבְשׁוֹגֵג בְּחַטָּאת. רַשִׁ"י:
ג עַל הָאֵם כוּ'. טַעַם סִדּוּרָן דְּקָחֲשִׁיב לְהוּ הֶחָמוּר חָמוּר בְּרֵישָׁא [עַיֵּן סַנְהֶדְרִין פ"ז מ"ד וּמַכּוֹת רֵישׁ פּ"ג]. רַשִׁ"י:
ד וְעַל כוּ'. כֻּלְּהוֹן מַיְתֵי לְהוּ קְרָאֵי בַּגְּמָרָא:
ה וְהָאִשָּׁה כוּ'. מַסִּיק בַּגְּמָרָא דִּבְגַבְרֵי קָחֲשִׁיב לְמִנְיָנָא לְחַיְּבוֹ עַל כֻּלָּם בְּהֶעְלֵם אֶחָד, וְדַל מִנְּהוֹן הָאִשָּׁה כוּ', וְתָנָא שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת בִּלְבַד, וְתָנָא הָאִשָּׁה כוּ' וּפֶסַח וּמִילָה לְסַיּוֹמִינְהוּ כְּרֵתוֹת. דְּאִי אָמַרְתְּ בְּנָשֵׁי קָחֲשִׁיב, דַּל מִנְּהוֹן הַבָּא עַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה:
ו וְכֵן פֵּרֵשׁ לְקַמָּן גַּבֵּי מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּאַחַת מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת. דְּתַנָּא לֹא מְהַדַּר אֶלָּא אַמִּצְוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת, וְשֵׁם שַׁבָּת קָתָנֵי וְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי, וּלְעוֹלָם בְּכָל חֲדָא וַחֲדָא אִיכָּא טוּבָא. גְּמָרָא:
ז וְהָעוֹשָׂן בְּהֶעְלֵם אֶחָד לֹא מִחַיַּב שְׁתַּיִם. רַשִׁ"י. אֲבָל לְעִנְיַן מִיתָה חִלְּקָן הַכָּתוּב:
ח וְדִבְרֵי תֵּימַהּ הֵן, דִּבְהֶדְיָא שָׁנִינוּ בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ב' דִּזְבָחִים חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת:
ט וְאַף עַל פִּי שֶׁעַל הַסִּיכָה עַצְמָהּ שֶׁיָּסוּךְ בּוֹ פָּטוּר כְּדִלְקַמָּן:
י לָאו דַּוְקָא, דְּגַבֵּי קְטֹרֶת לֹא כְּתִיב כָּמוֹהוּ כְּמוֹ גַּבֵּי שֶׁמֶן כוּ', אֶלָּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר עַד שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְהַקְטִיר אֵיזֶה שִׁעוּר, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה כֻּלָּהּ:
יא שֶׁכֵּן הוּא בְּפֵרוּשׁ בַּכָּתוּב. אֲבָל הַמֵּרִיחַ בַּקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא אַזְהָרָה וְלֹא כָּרֵת כוּ'. וְלֹא דָּמֵי לְסָךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, דְּהָתָם אִית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה, וּמִשּׁוּם הָכִי אִית בֵּיהּ אַזְהָרָה. רַשִׁ"י:
יב דִּכְתִיב אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר, מִמֶּנּוּ מֵאוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג כָּל מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב מַיְתֵי לְהוּ קְרָאֵי בַּגְּמָרָא:
יד וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשְׁחִין [מִשֶּׁבָּא דָּוִד, אֲבָל שָׁאוּל נִמְשַׁח. רַשִׁ"י]. וְהָא דֶּאֱלִישָׁע מָשַׁח לְיֵהוּא, מְתָרְצִים בַּגְּמָרָא בַּאֲפַרְסְמָא דָּכְיָא וְלֹא בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה:
טו בַּגְּמָרָא מִי הֲוָה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהָא יֹאשִׁיָּה גְּנָזוֹ, וּמְשָׁנֵי בַּאֲפַרְסְמָא דָּכְיָא: