עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ל
משנה א
א כְּלוֹמַר, שֶׁהוּא רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְשֶׁכּוֹפִין הַכְּלִי עַל פָּנָיו, אֲבָל מִתְּחִלָּה לֹא נַעֲשָׂה לְכָךְ. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, יַעֲשׂוּ בְשׁוּלֵי הַכְּלִי שָׂפָה עֲגֻלָּה יִהְיֶה גָבְהָהּ כְּמוֹ אֶצְבַּע לְיַשֵּׁב הַכְּלִי יְשִׁיבָה מְתֻקֶּנֶת:
משנה ב
ב וּלְפִי זֶה הוּא בִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שפיגע"ל. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ הוּא הַמְּחִצָּה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לִרְאוֹת מֵאֲחוֹרָיו הַצּוּרָה. וְהוּא אֶצְלִי מִלָּה מֻרְכֶּבֶת, סָפֵק רְאִיָּה כוּ', שֶׁלֹּא יֵרָאֶה עַל שִׁעוּרוֹ הָאֲמִתִּי, עַד כָּאן. וּלְפִי זֶה הוּא שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז ברי"ל:
משנה ד
ג טְמֵאָה. נִרְאֶה לִי הַטַּעַם, מִשּׁוּם כֵּיוָן דִּקְטַנָּה הִיא אֵינוֹ מֵשִׂים בָּהּ כָּל כָּךְ שֶׁמֶן, וְגַם יָכוֹל לְהוֹלִיכָהּ בְּקַל, וְאֵינוֹ יָרֵא שֶׁמָּא יִשָּׁפֵךְ הַשֶּׁמֶן, אֲבָל גְּדוֹלָה שֶׁמֵּשִׂים בָּהּ הַרְבֵּה שֶׁמֶן וְהִיא כְּבֵדָה וְיָרֵא פֶּן יִשָּׁפֵךְ הַשֶּׁמֶן, כְּשֶׁנִּטַּל פִּיהָ אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עוֹד. מַהֲרַ"ם:
ד טְהוֹרָה. וְלָזֶה הוּא טָהוֹר, לְפִי שֶׁכְּלִי זְכוּכִית לֹא יִטַּמָּא מֵהֶן רַק הַמְקַבְּלִין, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר. הָרַמְבַּ"ם:
סוף הספר