עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כה
משנה א
א וְהוּא בֵית כְּנִיסַת הָאַבְנֵט, וּשְׁמוֹ תוֹבְרִיּוֹת. וְאִית דְּאָמְרֵי, תּוֹפְרוֹת. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ב
ב וּפֵרוּשׁ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, שֶׁהַכְּלִי עַצְמוֹ חָלוּק, וּכְמוֹ שֶׁחֲלוּקִים שְׁאָר כֵּלִים לְעִנְיַן אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ בְּדִינַיְהוּ הָכִי נַמִּי הַמַּרְדֵּעַ חָלוּק הוּא בְעַצְמוֹ לְעִנְיַן דִּין אַחֵר כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָרַ"שׁ וְהָרַמְבַּ"ם לֹא פְלִיגֵי אֶלָּא מַר אָמַר חֲדָא כוּ'. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ג וְלַכַּף יֵשׁ תּוֹךְ וַאֲחוֹרַיִם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד וּמִמֵּילָא דְמַאי דְקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל כַּהֲלָכָה הִיא:
משנה ה
ה וְלֹא כֻלּוֹ בִכְלַל תּוֹכוֹ, אֶלָּא צַד שֶׁכְּלַפֵּי חֲצִי רֹבַע. כָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר לְמַאי דְּמַסִּיק. אֶלָּא דְקָשֶׁה, דְּהָתָם פָּסַק דְּלֹא כְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
ו כֻּלּוֹ. אֲתָאָן לָרֵישָׁא:
משנה ז
ז הָרַמְבַּ"ם. וְהָכִי נַמִּי מְפָרֵשׁ לַעֲרֵבָה. וּפֵרוּשׁ הָרַ"ב בָּעֲרֵבָה הוּא מֵהָרַ"שׁ. וְהוּא מְפָרֵשׁ הָכָא, דְּאִם אֲחוֹרַיִם טְמֵאִים וּבֵית הַצְּבִיטָה טָהוֹר אוֹ אִפְּכָא, לֹא גָזְרִינַן הַאי אַטּוּ הַאי שֶׁלֹּא יִטְּלֶנּוּ בָזֶה פֶּן יִגַּע בָּזֶה:
ח בִּלְבָד. וְטַעֲמוֹ דְרַבִּי יוֹסֵי, דִּכְשֶׁהוּא וְיָדָיו טְהוֹרוֹת אָז נִזְהָר הֵיטֵב שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי רִבּוּי טֻמְאָה לֹא הוּא וְלֹא כֵלָיו. אֲבָל כְּשֶׁיָּדָיו טְמֵאוֹת אֵינוֹ נִזְהָר כָּל כָּךְ וְחָיְשִׁינַן. מַהֲרַ"ם:
משנה ח
ט קֻמְקוּם. שֶׁהָיוּ אֲחוֹרָיו טְמֵאִין. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ט
י צְבִיעָה. אֲתָאָן לְרַבִּי מֵאִיר דְּמִשְׁנָה ז'. אֲבָל לְרַבִּי יוֹסֵי, בְּאֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ סַגִּי. הָרַ"שׁ. וְהַיְנוּ לְפֵרוּשׁוֹ הָתָם. אֲבָל לְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם נִיחָא. וְדוֹ"ק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא מַחֲשָׁבָה. כָּל שֶׁכֵּן הוּא כוּ'. וּנְקָטָהּ מִשּׁוּם סֵיפָא, דְּדַוְקָא מַעֲשֶׂה כוּ' וְלֹא מַחֲשָׁבָה מִיַּד מַחֲשָׁבָה. הָרַ"שׁ:
יב מַחֲשָׁבָה. בִּשְׁלָמָא מִיַּד מַעֲשֶׂה לֹא מַפְּקָא, לֹא אָתֵי דִבּוּר וּמְבַטֵּל מַעֲשֶׂה, אֶלָּא מִיַּד מַחֲשָׁבָה מִיהָא תֵּפּוּק. שָׁאנֵי מַחֲשָׁבָה דְטֻמְאָה, דְּכִי מַעֲשֶׂה דָמֵי, דִּכְתִיב יִתֵּן וְקָרִינַן יֻתַּן כוּ', מַה יִּתֵּן דְּנִיחָא לֵיהּ אַף יֻתַּן דְּנִיחָא לֵיהּ, וְאַף עַל גַּב דְּנָפְלוּ מִמֵּילָא אֶלָּא דְנִיחָא לֵיהּ, בְּמַחֲשָׁבָה הָוֵי הֶכְשֵׁר, וְקָרוּ לֵיהּ כִּי יִתֵּן וְהַיְנוּ בַיָּדַיִם. גְּמָרָא [קִדּוּשִׁין דַּף נט]. וּמִדְּאָמְרִינַן לֹא אָתֵי דִבּוּר, נִרְאֶה לִי דְּדַוְקָא דִבּוּר וְלֹא סַגִּי בְמַחֲשָׁבָה. וְעַיֵּן פֶּרֶק ג' דְּעֻקְצִין מִשְׁנָה י"א: