עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יז · משנה טו
כט וּקְצָת קָשֶׁה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי כְּלִי קִבּוּל מִכָּל מָקוֹם טָמֵא, מַהוּ הָעוֹשֶׂה דְקָתָנֵי. וְעוֹד קָשֶׁה, אַמַּאי לֹא קָתָנֵי בְהֶדְיָא מַשֶּׁהוּ. וּלְשׁוֹן מַהֲרַ"ם, נִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ, לִקֵּט מִכָּל מָקוֹם מִן הַטְּמֵאִים וּמִן הַטְּהוֹרִים וַעֲשָׂאוֹ כְלִי אֶחָד, טָמֵא. וְהַיְנוּ הָא דִתְנַן לְעֵיל הָעוֹשֶׂה כְלִי מִן הַגָּדֵל בַּיָּם וְחִבֵּר לָהֶן מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ כוּ', וְתַנְיָא הָכָא מִשּׁוּם מִשְׁכָּב כוּ', וּפֵרוּשׁ, עָשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מֵעוֹר חַיָּה שֶׁבַּיָּם וְשֶׁבַּיַּבָּשָׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ל הַמַּצָּה כוּ'. הוֹאִיל וְהוּא דָבָר שֶׁל קְיָמָא שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲמֹד. הָרַמְבַּ"ם:
לא שֶׁחֲקָקוּם. נֶקֶב קָטָן בְּצִדֵּיהֶן, וְהוֹצִיאוּ הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַנֶּקֶב. רַשִׁ"י:
לג מַשְׁמַע דְּאִלּוּ מָדְדוּ הֲוָה מַעֲשֶׂה. וְהָא דְסִיֵּם וְלֹא עָשׂוּ בָהֶן מְלָאכָה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא מָדְדוּ. אֲבָל רַשִׁ"י כָּתַב, שֶׁאֲפִלּוּ מָדְדוּ בָהּ אֶלָּא שֶׁלֹּא עָשׂוּ בָהּ מַעֲשֶׂה לְשֵׁם כְּלִי:
לב מַחֲשָׁבָה. שֶׁאִם בֶּן דַּעַת חָשַׁב עֲלֵיהֶן, טְמֵאִים בְּמַחֲשָׁבָה, דִּתְנַן סוֹף פֶּרֶק כ"ה כָּל הַכֵּלִים יוֹרְדִין לִידֵי טֻמְאָתָן בְּמַחֲשָׁבָה. רַשִׁ"י: