עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יד · משנה א
א כְּלוֹמַר לְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן שֶׁאִם הָיוּ טְמֵאִין שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בְּטֻמְאָתָן:
ב לְמַלֹּאת בּוֹ. מַיִם לִשְׁתּוֹת. וְכֵן לֵיחֵם בּוֹ, לִשְׁתּוֹת. תּוֹסֶפְתָּא:
ג וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּבִכְלֵי מַתָּכוֹת הוּא שֶׁקּוֹרִים מֵחַם לַכְּלִי הַגָּדוֹל וְקֻמְקוּם לַכְּלִי הַקָּטָן. וּבִכְלֵי חֶרֶס הָוֵי אִפְּכָא. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ז' פֶּרֶק ג':
ד קִיתוֹנוֹת. שֶׁל מַתֶּכֶת. הָרַמְבַּ"ם:
ה חֲטִיפָה. כְּמוֹ טְפִיחָה. וְכִדְתַנְיָא בַּתּוֹסֶפְתָּא עַד שֶׁיְּטַפַּח פִּיו, פֵּרוּשׁ, כְּגוֹן שֶׁפִּיו עָגֹל וּמְשֻׁפָּע פִּיו לְצַד אֶחָד וּמַכֶּה בַקֻּרְנָס וְנַעֲשֶׂה כְעֵין צִנּוֹר, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ כְּשֶׁמְּעָרֶה מִמֶּנּוּ מַיִם יוֹצְאִין וּמְקַלְּחִין דֶּרֶךְ אוֹתָהּ שָׂפָה. וְטִפּוּחַ מִלְּשׁוֹן טָפַח לֵיהּ בְּסַנְדָּלֵיהּ [בָּבָא קַמָּא לב: בָּבָא בַּתְרָא כב.]. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: