עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יב · משנה ב
ב גִּרְסַת הָרַ"שׁ אֻנְקְיוֹת. וּפֵרֵשׁ, הֵם כַּף שֶׁל מֹאזְנַיִם וְיֵשׁ לָהֶן בֵּית קִבּוּל שֶׁעֲשׂוּיִין כְּמִין כּוֹס קָטָן:
ג בַּעֲלֵי בָתִּים. תֵּימַהּ, מַאי שְׁנָא שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, שֶׁל סָרוֹקוֹת נַמִּי אֵינוֹ טָמֵא אֶלָּא כְשֶׁיֶּשׁ בּוֹ אֻנְקְיוֹת. וְנִרְאֶה לִי, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּסָרוֹקוֹת כֻּלָּן יֵשׁ לָהֶן אֻנְקְיוֹת, פֵּרוּשׁ כַּפּוֹת שֶׁל בֵּית קִבּוּל, אֲבָל שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים שֶׁאֵינָן רְגִילִים לִשְׁקֹל כָּל כָּךְ, יֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לָהֶם מֹאזְנַיִם שֶׁאֵין בֵּית קִבּוּל לְכַפּוֹת מֹאזְנַיִם כוּ', לְהָכִי נָקַט אִם יֵשׁ בָּהֶן אֻנְקְיוֹת [אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם בֵּית קִבּוּל] טְמֵאָה. מַהֲרַ"ם:
ד וְהָרַמְבַּ"ם בְּנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פֵּרֵשׁ אָקוֹן הוּא סַל הַצַּיָּדִין, וּתְמוּנָתָהּ מְפֻרְסֶמֶת אֶצְלָם, וְהוּא כְמוֹ תֵבָה מֵעֵץ בּוֹ אֻנְקְלָיוֹת, יִתְלוּ בוֹ כִּיס יִכָּנֵס הַדָּג בּוֹ וְלֹא יוּכַל לָצֵאת מִמֶּנּוּ: