עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז
משנה א
א וְיֵשׁ לָהֶן בֵּית קִבּוּל וּלְפִיכָךְ קְרוּיִין כָּךְ כְּמוֹ קְלָתוֹת דְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ט"ז. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב לָאו דַּוְקָא, דְּבִשְׁלֹשָׁה נַמִּי טְהוֹרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג תְּשׁוּבַת כוּ'. וְלֹא נִמְצָא בַמְפָרְשִׁים שֶׁיְּפָרְשׁוּ מַאי אַהַדְּרוּ לֵיהּ רַבָּנָן כוּ'. וְלָכֵן נִרְאֶה לִי דְהָכָא וַדַּאי כְּשֶׁמְּטַהֲרִים הַיְנוּ לְגַמְרֵי וְלָאו דַּוְקָא בְהֶסֵּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד כוּ'. וּמִשּׁוּם הָכִי נַמִּי אֵינָהּ תְּשׁוּבָה, דְּעַל כָּרְחֲךָ הָכָא שָׁאנֵי שֶׁהֲרֵי בְכָל הַהֶסֵּקִים אָנוּ מְטַהֲרִים. אֶלָּא הַיְנוּ טַעֲמָא, דְּכֵיוָן שֶׁעָשׂוּי עַל קֶלֶת, כְּשֶׁנִּפְחֲתָה הָוֵי כְנָתוּץ שֶׁטָּהַר מִטֻּמְאָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ נָתוּץ, אֲפִלּוּ הָכִי קָרִינַן נָתוּץ בְּכִירָה זוֹ הָעֲשׂוּיָה עַל קֶלֶת כְּשֶׁהַקֶּלֶת נִפְחֲתָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ב
ד וְדָכוֹן וְדוּכָן אֶחָד. לְפִי שֶׁתְּמוּנָתוֹ תְמוּנַת הַדּוּכָן וְהוּא הָאִצְטַבָּא. הָרַמְבַּ"ם:
ה שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאוֹתָהּ בְּלִיטָה הִיא סָבִיב לַכִּירָה וְיֵשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל קְדֵרוֹת הַרְבֵּה. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו וְכֵן כַּאֲשֶׁר נִקַּב עַד שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁעָשׂוּי לְקַבְּלוֹ, לֹא יִטַּמָּא, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּפֶרֶק ג'. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ג
ז שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁנֶּחְלְקָה נִמְצָא שֶׁאֵין לְכָל שְׁפִיתָה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה כְּתָלִים, אֲפִלּוּ הָכִי יְכוֹלָה הַקְּדֵרָה לָשֶׁבֶת עָלֶיהָ, שֶׁעִקַּר כִּירָה אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לָתֵת לְתוֹכָהּ, שֶׁהֲרֵי תְחִלָּתָהּ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת:
ח מִבֵּית הָאֻמָּן. הָרַ"שׁ:
ט מִטַּמְּאָה כוּ'. רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי כַאֲשֶׁר נִטְמֵאת הַכִּירָה בְמַגָּע אוֹ בַאֲוִיר נִטְמָא עִמָּהּ חֲצַר הַכִּירָה, וְכֵן כַּאֲשֶׁר נִטְמָא הֶחָצֵר כוּ' נִטְמֵאת הַכִּירָה. הָרַמְבַּ"ם:
י כְּהַהִיא דְמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ה':
יא כְּהַהִיא דְמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ג':
יב כֵּיצַד כוּ'. אַפְּחוּתָה מִכָּאן. פֵּרוּשׁ הָרַאֲבַ"ד:
יג הַשַּׁפּוּד. אוֹ בְדוֹמֶה לוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ד
יד מִטַּמָּא כוּ'. הֲרֵי זוֹ חִבּוּר לָהּ בֵּין לְטֻמְאַת מַגָּע בֵּין לְטֻמְאַת אֲוִיר. הָרַמְבַּ"ם:
טו וְשֶׁמָּא חֲלָקָה חַזְיָא טְפֵי מֵהֵיכָא דִכְתָלֶיהָ פְחוּתִים מִשָּׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר אוֹ שֶׁהָיְתָה חֲלֻקָּה, כְּלוֹמַר שֶׁנִּבְנֵית בְּחִבּוּר וְאַחַר כָּךְ נֶחְלְקָה לְגַמְרֵי. הָרַ"שׁ:
טז טְהוֹרָה. אֵין חִבּוּר לָהּ, וְאִם נִטְמֵאת הַכִּירָה בֵּין מֵאֲוִירָהּ בֵּין בְּמַגָּע, הֶחָצֵר טְהוֹרָה. וְכֵן אִם נִטְמֵאת הֶחָצֵר הַכִּירָה טְהוֹרָה. הָרַמְבַּ"ם:
יז הָרַ"שׁ. וְכֵן פֵּרֵשׁ בְּסוֹף פֶּרֶק ה'. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ דְּפִטְפּוּטִים הֵם קְצָווֹת הַבּוֹלְטִים אֲשֶׁר תַּעֲמֹד עֲלֵיהֶם הַקְּדֵרָה וַהֲרֵי הֵם לְמַעְלָה עַל הַכִּירָה יוֹצְאִים וּבוֹלְטִים. וְאָתֵי שַׁפִּיר לְדִידֵיהּ מַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן דְּסוֹף פִּרְקִין:
משנה ה
יח אִי נַמִּי כָל הַפִּטְפּוּט הָיָה מְטַהֵר, דְּכֵיוָן דְּגָבֹהַּ יָתֵר מִדִּינוֹ, לָא חֲשִׁיב כְּכִירָה כְלָל. הָרַ"שׁ. וְנִרְאֶה לִי שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת נַמִּי בְהָרַ"ב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ שָׂפָה, הִיא שָׂפָה תַחְתּוֹנָה שֶׁל הַכִּירָה. אֲבָל לְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם נִיחָא טְפֵי, דִּסְתָם שָׂפָה הוּא פִיו הָעֶלְיוֹן, וּבְהָכִי מַיְרֵי נַמִּי הָכָא: