עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ז
ח כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַ"שׁ גַּם לַגִּרְסָא דְּיִגְרֹר בִּשְׁנֵי רֵישִׁי"ן. וְגִרְסַת הָרַמְבַּ"ם יִגְדֹּד בִּשְׁנֵי דְּלָתִי"ן מִלְּשׁוֹן (דָּנִיֵּאל ד) גֹּדּוּ אִילָנָא. וְקָשֶׁה דְּהָכָא תָּנָא יַחְתֹּךְ וּבְסֵיפָא יַחֲזִיר. וְנִרְאֶה דְּהַיְנוּ טַעֲמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁהָעֲנָפִים נִשְׁבְּרוּ וְנֶעֶקְרוּ, וּכְלוֹמַר דְּלֹא נֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶן מִן הָאִילָן דְּאִם כֵּן אֵין כָּאן עוֹד קִדּוּשׁ כְּלָל, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִשְׁבְּרוּ וְלֹא נֶעֶקְרוּ לְגַמְרֵי, אֲבָל אֵין לָהֶם תַּקָּנָה לְהַעֲמִידָם בִּנְטִיָּה שֶׁיַּטֶּה אוֹתָם מֵעַל גַּבֵּי הַתְּבוּאָה, וְחוֹתְכִין אוֹתָן מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנֶעֶקְרוּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב וִילַקֵּט, דְּשַׁיָּךְ בִּגְפָנִים הַמֻּנָּחִים עַל הַתְּבוּאָה וְלֹא שַׁיָּךְ זֶה בַּתְּבוּאָה:
ט אֶלָּא עֲנָבִים וְחִטִּים. הָרַמְבַּ"ם: