עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ז
יד וְאַחַר כָּךְ יִטְבֹּל וְיִלְבַּשׁ בִּגְדֵי זָהָב לְאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם. וְיִטְבֹּל שְׁנִיָּה לְהוֹצִיא כַּף וּמַחְתָּה. וְיִטְבֹּל שְׁלִישִׁית לַמּוּסָפִים וְאֵמוּרֵי חַטָּאוֹת הַלָּלוּ כוּ' [כִּדְקָתָנֵי בְּפִרְקִין דִּלְקַמָּן]. רַשִׁ"י:
טו מְסַיֵּם רַשִׁ"י, אַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם נוֹשְׂאִים שְׁתֵּי מוֹטוֹת, שְׁתַּיִם לְפָנִים שְׁתַּיִם לְאָחוֹר, וּמְהַלְּכִים מוֹט אֵצֶל מוֹט, הַפָּר וְהַשָּׂעִיר נְתוּנִים עֲלֵיהֶם, מֻרְכָּבִין זֶה עַל זֶה וּכְפוּפִין זֶה תַּחַת זֶה כְּמִין קְלִיעָה:
טז וְהוֹצִיאָן. וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. הָרַמְבַּ"ם:
יז חוּץ. דִּכְתִיב יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וּשְׂרָפוֹ. וּלְהַלָּן יָלְפִינַן לְפַר וְשָׂעִיר שֶׁיִּהְיוּ נִשְׂרָפִין חוּץ לִשְׁלֹשָׁה מַחֲנוֹת, כְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה דְּמַשְׁמַע מַחֲנֶה אַחַת, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת מְטַמְּאִים בְּגָדִים, וְהַיְנוּ חוּץ לָעֲזָרָה, וְהַר הַבַּיִת הוּא מַחֲנֶה שְׁנִיָּה וִירוּשָׁלַיִם מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיצְטְרִיךְ הַאי מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לְמֵילַף מִפָּרָה אֲדֻמָּה, דְּמַה לְּהַלָּן דִּכְתִיב נַמִּי בָּהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וּשְׂרֵפָתָהּ בְּמִזְרַח יְרוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב בָּהּ אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, וּפֶתַח הָאֹהֶל בַּמִּזְרָח הֲוָה, אַף כָּאן שְׂרֵפָתָם בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. וְרַבָּנָן סָבְרֵי דְּנִשְׂרָפִין לִצְפוֹנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה חַטָּאת בַּצָּפוֹן. גְּמָרָא: