עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
יד שֶׁנֶּאֱמַר [וַיִּקְרָא יד] וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת וְגוֹ', עַל מַה חָסָה הַתּוֹרָה, עַל פַּכִּין שֶׁל כְּלֵי חֶרֶס שֶׁאֵין לָהֶם טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה, אִם כָּךְ חָסָה עַל מָמוֹנָן הַקַּל כוּ'. גְּמָרָא:
טו וּמִצְוַת הַיּוֹם לְהָבִיא דַּם הַפָּר לִפְנַי וְלִפְנִים וְלִפְנֵי הַפָּרֹכֶת וְעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי:
טז מְלֹא חָפְנָיו. שֶׁמַּכְנִיס לִפְנַי וְלִפְנִים, לְבַד מִפְּרָס שֶׁל שַׁחֲרִית וְשֶׁל עַרְבִית הַנִּתָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. רַשִׁ"י:
יז מִן הַדַּקָּה. זוֹ שֶׁהָיָה מַכְנִיס לִפְנַי וְלִפְנִים הָיָה מַחְזִיר עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים לַמַּכְתֶּשֶׁת וּשְׁחָקָהּ הָדֵק. רַשִׁ"י: