עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
ט לַקֹּדֶשׁ. וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין נְטִילַת יָדַיִם וּבֵין טְבִילָה, כִּי נְטִילַת יָדַיִם הוּא בְּמַיִם שְׁאוּבִין, וְהוּא שֶׁיָּבֹאוּ מִכְּלִי בְּכֹחַ נוֹתֵן, אֲבָל שְׁאוּבִין בְּמִקְוֶה לֹא, וְשִׁנּוּי מַרְאֶה פּוֹסֵל, וּבָעִינַן רְבִיעִית לְכָל אֶחָד. וּטְבִילַת יָדַיִם פָּסוּל בִּשְׁאוּבִין, וְצָרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה. הָרַמְבַּ"ם. וְהָרַאֲבַ"ד סְבִירָא לֵיהּ דִּשְׁאוּבִין בְּמִקְוֶה נַמִּי כְּשֵׁרִין לִטְבִילַת יָדַיִם, כֵּיוָן דִּכְשֵׁרִין לְבַעֲלֵי קְרָיִין:
י פְּסוּלִין. דּוּמְיָא דְּקִדּוּשׁ יָדַיִם מִן הַכִּיּוֹר דִּכְתִיב הָתָם מַיִם יְתֵרָה. בֵּית יוֹסֵף:
יא דְּתַנָּא קַמָּא סָתַם דְּבָרָיו וְאָמַר שָׁרָה בָּהֶם פִּתּוֹ כוּ', וְאָתָא אִיהוּ וּמִתַּמֵּהַּ וְכִי כוּ'. וּמַהֲרַ"ם כָּתַב, דְּשָׁרָה דְּתַנָּא קַמָּא מַשְׁמַע דְּנִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת, הָא נָפַל מִיָּדוֹ שֶׁלֹּא בְכַוָּנַת שְׁרִיָּה כָּשֵׁר. הָא נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת בָּזֶה וְנָפַל בָּזֶה פָּסוּל. וְאָתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמֵימַר אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן: