עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יג · משנה ז
יד חֵרְשׁוֹת. דְּאֵין לְחֵרֶשֶׁת נִשּׂוּאִין מִדְּאוֹרַיְתָא, דְּלָאו בַּת דַּעַת הִיא, אֶלָּא רַבָּנָן תַּקִּינוּ לָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר פְּנוּיָה לְעוֹלָם. גְּמָרָא:
טו לְעֵיל מִשְׁנָה ב' כָּתַב אִם בָּא עָלֶיהָ, וּמִיהוּ בַּגְּמָרָא דְּהָכָא אִיפְלְגֵי אָמוֹרָאֵי אִי בָּעִינַן שֶׁבָּעַל אוֹ לֹא, וְלֹא אִפְסִיק הִלְכָתָא וּסְפֵקָא לְחֻמְרָא. הָרִי"ף:
טז אִי. כְּדִכְתִיב [קֹהֶלֶת ד] וְאִי לוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפֹּל:
יז וּמֵיתָב נַמִּי לֹא יָתְבָא תּוּתֵיהּ, דְּקָסָבַר יֵשׁ זִקָּה. וְטַעְמָא דְּיִתְרַחֵק כוּ' בַּגְּמָרָא דִּלְמָא גָּדְלָה וּמִחַרְטָה בָהּ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ מֵאוּן דְּמִצְוָה שָׁאנֵי: