עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יג · משנה ב
ג לְמָאֵן. וְאֵיזֶהוּ מֵאוּן, אָמְרָה אִי אֶפְשִׁי בִּפְלוֹנִי בַּעֲלִי אוֹ אִי אֶפְשִׁי בַּקִּדּוּשִׁין שֶׁקִּדְּשׁוּנִי אִמִּי וְאָחִי, אֲפִלּוּ הָיוּ אוֹרְחִין מְסֻבִּין בְּבֵית בַּעֲלָהּ וְהִיא עוֹמֶדֶת וּמַשְׁקָה עֲלֵיהֶן וְאָמְרָה אִי אֶפְשִׁי בִּפְלוֹנִי בַּעֲלִי, הֲרֵי זֶה מֵאוּן. גְּמָרָא:
ד שֶׁהִשִּׂיאוּהָ כוּ'. שֶׁהִכְנִיסוּהָ לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁקִּבְּלוּ הֵם הַקִּדּוּשִׁין, אֲבָל קִדְּשׁוּהָ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ אֲפִלּוּ לְדַעְתָּהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת כְּלָל וְאֵינָהּ צְרִיכָה מֵאוּן, לְפִי שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים שְׁלִיחוּת לְקָטָן. וְכָל הָנֵי דְּמוּכְחָן דַּאֲרוּסָה צְרִיכָה לְמָאֵן, דַּוְקָא כְּשֶׁקִּבְּלָה הִיא קִדּוּשֶׁיהָ וּפֵרְשָׁה אִי אֶפְשִׁי בַּקִּדּוּשִׁין שֶׁקִּדְּשׁוּנִי אִמִּי וְאֶחָי, כְּלוֹמַר הֵם פִּתּוּנִי לְקַבֵּל הַקִּדּוּשִׁין. נִמּוּקֵי יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן זַ"ל:
ה וְאַחֶיהָ. אוֹ אַחֶיהָ. טוּר:
ו לְדַעְתָּהּ. עָבְדִין לָהּ גְּנָנָא וּמַלְבִּישִׁין לָהּ קוּזְמָרִין וּמַדְכִּירִין לָהּ גְּבָר. שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ עָבְדִין לָהּ גְּנָנָא כוּ' וְלֹא מַדְכִּירִין לָהּ גְּבָר. יְרוּשַׁלְמִי:
ז לִשְׁמֹר כוּ'. וְשֶׁהֵן קִדּוּשִׁין. לֹא שֶׁתִּשְׁמֹר אוֹתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת הָאֱגוֹז וּתְמָרָה. הָרַמְבַּ"ם:
ח לָאו לְמֵימְרָא שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת, דְּאִם כֵּן הַוְיָא כְּשׁוֹטָה וְאֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין כְּלָל, אֶלָּא הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ חֲרִיפָה כְּלָל, וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא בַּת עֶשֶׂר חֲזָקָה עַל הָרֹב שֶׁהִיא יוֹדַעַת לִשְׁמֹר קִדּוּשֶׁיהָ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
ט לְפִי שֶׁכְּבָר נִקְנֵית בְּקִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַבִּיאָה. הָרַמְבַּ"ם:
י אֵינָהּ צְרִיכָה. בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֶלָּא תֵּלֵךְ וְתַעֲשֶׂה רְצוֹנָהּ. הָרַמְבַּ"ם:
יא כִּמְפֻתָּה. כִּדְקָתָנֵי בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן כוּ'. רַשִׁ"י. וְלֹא שֶׁסּוֹבֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֵינָהּ צְרִיכָה מֵאוּן, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ לוֹ מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ לְקַמָּן בְּמִשְׁנָה ז', אֶלָּא כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כוּ' וְאֵין בַּעֲלָהּ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ כוּ' וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אֵינָהּ כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר אֶלָּא שֶׁצְּרִיכָה מֵאוּן. וְהָא דִּלְרַבָּנָן בַּעֲלָהּ זַכַּאי בְּכֻלְּהוּ, מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י דְּרַבָּנָן אַפְקִרוּהוּ גַּבֵּיהּ וְהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר, וְהָא דְּמִטַּמֵּא לָהּ אִם כֹּהֵן הוּא וְאַף עַל גַּב דְּנִשּׂוּאֶיהָ דְּרַבָּנָן, כֵּיוָן דְּיָרִית לָהּ הַוְיָא כְּמֵת מִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ מִי שֶׁיִּקְבְּרֶנָּה. גְּמָרָא: