עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ב
ז וְהָא דִּתְנַן הַגִּיּוֹרֶת, מִשּׁוּם סֵיפָא דְּלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה. וְהָא דִּתְנַן לֹא חוֹלְצִין וְאִינְהוּ לָאו אַחִין נִינְהוּ כְּלָל, אֶלָּא קָא מַשְׁמַע לָן אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן אֵינָן בְּתוֹרַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה, וְאִי בָּעֵי לְמִנְסָב נַשֵׁי דַּהֲדָדֵי לְאַחַר מִיתָה אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם בָּנִים נַסְבֵי, וּבַגְּמָרָא שָׁקְלֵי וְטָרוּ בָּהּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וּמַסְקָנַת הַפּוֹסְקִים דִּכְשֶׁנְּשָׂאוּם לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, דְּאִסּוּרָא מִדְּרַבָּנָן לְמִנְסָב כוּ':
ח אֲפִלּוּ כוּ'. דְּאַף עַל גַּב דְּהוֹרָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְכִשְׁתֵּי אִמָּהוֹת דַּמְיָא, וְאִיכָּא לְמֵימַר דְּתֶהֱוֵי עֲלֵיהּ כְּנָכְרִית וְאִי בָּעֵי לְיִבּוּמֵי מְיַבֵּם, אֲפִלּוּ הָכִי אֲסִירִי וְקַיְּמִי עֲלֵיהּ בְּאֵשֶׁת אָח. גְּמָרָא. וְאִי גַּם לֵדָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, יָכוֹל לִהְיוֹת דְּשָׁרֵי. תּוֹסָפוֹת: