עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ט
לט אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. וּפְלִיגָא אַמִּשְׁנָה ט' דְּפֶרֶק ג' דִּתְנַן חוֹלֶצֶת וְלֹא כוּ', מִשּׁוּם דְּמַאֲמָר דּוֹחֶה אֲפִלּוּ לְצָרַת בַּעֲלַת זִקַּת שְׁנֵי יְבָמִין וְהָכִי נַמִּי הֲרֵי עָשׂוּ בִּיאַת קָטָן כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל, אֶלָּא הַהוּא תַּנָּא גָּזַר מִשּׁוּם שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד וְאָיְּרֵי בְּגָדוֹל וְהוּא הַדִּין לְקָטָן. וְתַנָּא דְּהָכָא לֹא גָּזַר וְאָיְּרֵי בְּקָטָן וְהוּא הַדִּין לְגָדוֹל. וְהוּא הַדִּין דְּתַנָּא דְּהָכָא פָּלֵיג אַמַּתְנִיתִין ח' [בְּפִרְקִין]:
מ וְכֵן כָּתַב רַשִׁ"י. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּלֹא מַשְׁכַּחַת אַלִיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן זִקַּת שְׁנֵי יְבָמִין מִשּׁוּם דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ אִי קָנִי לְגַמְרֵי אִי לֹא קָנִי כְּלָל:
מא כְּלוֹמַר בְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל דְּפָלֵיג רַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם. וְצָרִיךְ עִיּוּן דְּלֹא אִיכְפָּל רַבִּי לְאַשְׁמְעִינַן נַמִּי בַּסֵּיפָא דְּמִשְׁנָה ח' כִּי הֵיכִי דְּאִיכְפָּל לְאַשְׁמְעִינַן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא פָּסַל:
מב וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְהַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְדֻקְדָּק. וּבְפֶרֶק ד' אַחִין כָּתַב וְיִבּוּמֵי תַּרְוַיְהוּ לֹא, דְּדִלְמָא מַאֲמָר קָנִי וַהֲווּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד:
מג וְאֶחָד כוּ'. וְלֹא נִרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס:
מד בְּפֶרֶק ח' מִשְׁנָה ד':