עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט
משנה א
א חָלָל כוּ'. כֵּן גִּרְסַת רַשִׁ"י, וְהֶחָלָל מֻתָּר בָּהּ וְהִיא מֻתֶּרֶת בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבָּא עָלֶיהָ נִתְחַלְּלָה לַכְּהֻנָּה. וְהָרַמְבַּ"ם גָּרַס כְּגִרְסַת הַיְרוּשַׁלְמִי, וּפָשֵׁיט מִנָּהּ דְּהֻזְהֲרָה כְּשֵׁרָה לְהִנָּשֵׂא לַפְּסוּלִים. וּלְפִי גְּמָרָא דִּידָן אִי אֶפְשָׁר לִגְרֹס כֵּן, דְּדַיְקִינַן דְּלֹא הֻזְהֲרוּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
משנה ב
ב שֶׁקִּדֵּשׁ. כָּאן שָׁנָה רַבִּי שֶׁדִּין יִבּוּם מִן הָאֵרוּסִין:
ג וּשְׁאָר כוּ'. לָאו דַּוְקָא, דְּהָא אִיכָּא פְּצוּעַ דַּכָּא וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עֲרָיוֹת שֶׁמֻּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיבָמֵיהֵן (וְכֵן בָּרֵישָׁא תָּנָא וְשִׁיֵּר. גְּמָרָא). נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
משנה ג
ד רַשִׁ"י. וְנָקְטוּ קַמַּיְתָא דְּמַתְנֵי בַּבְּרַיְתָא, דְּמַשְׁכַּחַת טְפֵי, וַאֲפִלּוּ בְּתוּלוֹת דְּמֻתָּרוֹת לַבַּעַל וַאֲסוּרוֹת לַיָּבָם:
ה דְּמַתָּנָה בְּעָלְמָא יָהֵיב לָהּ מִשּׁוּם חִבַּת בִּיאָה. רַשִׁ"י:
ו כֵּן כָּתַב רַשִׁ"י. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסְפוֹת דְּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן בְּפֵרוֹת, דְּהָא קֶרֶן גּוּפֵיהּ אִם אֲכָלוֹ אֵין לָהּ כְּדִתְנַן וְלֹא בְּלָאוֹת, אֶלָּא אֵין לָהּ פֵּרוֹת שֶׁלִּקֵּט וְהֵם עֲדַיִן בְּעַיִן כוּ'. וְלִי נִרְאֶה דְּמִכָּל מָקוֹם נְקָטָהּ הַתַּנָּא בְּהֶדְיָא מִשּׁוּם סֵיפָא דְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, דַּהֲוֵי רְבוּתָא, דַּאֲפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁאָכַל יֵשׁ לָהּ (וְעַיֵּן רַשִׁ"י סוֹף פֶּרֶק י"א דִּכְתֻבּוֹת):
ז וּמִשּׁוּם הָכִי הוּא הַדִּין לְכָל תְּנַאי כְּתֻבָּה, אֶלָּא דְּפֵרוֹת אִיצְטְרִיךְ, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא דְּמִשּׁוּם פִּרְקוֹנָהּ וְכֵן מְזוֹנוֹת אִיצְטְרִיךְ, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא דְּאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וְלִחַיַּב בָּהּ, וּמִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה דְּלֹא תָּנֵי לְאִידָךְ דִּינֵי דְּרֵישׁ פֶּרֶק י'. וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף הֵבִיא לֹא זַכָּאִין בִּמְצִיאָתָהּ כוּ' בְּשֵׁם תּוֹסֶפְתָּא:
ח וְתֵּימַהּ דְּהָא בְּכִי הָא אֲפִלּוּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל לֵית לָהּ כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּסָמוּךְ כוּ'. וְהַתּוֹסָפוֹת מְפָרְשִׁים דִּלְאַחַר מִיתָה אַיְרִינַן:
ט וְדִין נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל פֵּרֵשׁ בְּסוֹף פֶּרֶק י"א דִּכְתֻבּוֹת:
י כָּשֵׁר. וַאֲפִלּוּ מְזֹהָם לַכְּהֻנָּה לֹא הֲוֵי, מִדְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁהִיא מַרְגִּילָתוֹ, אַלְמָא לֹא פָּסִיל לָהּ וְלֹא לְזַרְעָהּ כְּלָל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
יא וְכוֹפִין כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים וְאִיכָּא לַעַז עֲלֵיהֶם בִּיצִיאָתָהּ, הָכָא לֹא חָיְשִׁינַן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
יב עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהָרַ"ב סוֹתֵר דְּבָרָיו, דִּבְהֶדְיָא אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּהָכָא וּדְפֶרֶק ב' דַּחֲלוּצָה דְּרַבָּנָן אֶלָּא דְּאַסְמְכוּהָ אַקְּרָא, וְהָכָא טַעֲמָא כִּדְמַסִּיק בַּגְּמָרָא זֶה הוּא מַרְגִּילָהּ וְזוֹ הִיא מַרְגִּילָתוֹ:
משנה ה
יג וְאַף עַל גַּב דִּקְרָא וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה בְּבַת כֹּהֵן כְּתִיב, מְרַבִּינַן מִנֵּיהּ לְקַמָּן בַּת יִשְׂרָאֵל הָאוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל בְּנָהּ כֹּהֵן וְנִסֵּת לְזָר. רַשִׁ"י:
יד תֹּאכַל. דְהָדְרָא אָכְלָה יָלְפִינַן מִוּבַת כֹּהֵן וְגוֹ' דְּכֻלָּא וּבַת יְתֵרָא: