עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ה
יז דְּדוּמְיָא דְּאַיְלוֹנִית דְּבִידֵי שָׁמַיִם. סְתָמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. גְּמָרָא:
יח לֹא פְסָלָהּ. מִן הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין חֲלִיצָתָהּ חֲלִיצָה. רַשִׁ"י:
יט זְנוּת. שֶׁהֲרֵי הִיא עָלָיו בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. וְהָרַ"ב לֹא פֵּרֵשׁ כֵּן אֶלָּא בַּסֵּיפָא, לְשִׁיטָתֵיהּ בְּפֶרֶק ו' מִשְׁנָה ה' דְּחַיָּבֵי לָאוִין עוֹשִׂין זוֹנָה, וְתֵיפּוּק לֵיהּ מִשּׁוּם לָאו דְּלֹא יָבֹא:
כ דְּלֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ו', וּמַיְרֵי בְּהִכִּיר בָּהּ הָאָח דְּאִם לֹא כֵן הֲוֵי קִדּוּשֵׁי טָעוּת וְלֹא הָיְתָה אֵשֶׁת אָח מֵעוֹלָם: