עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ג
ו אֲסוּרִים וְאִסּוּרָן כוּ'. נִרְאֶה לִי דְּתַנָּא לִישְׁנָא דִּקְרָא נָקַט לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי כוּ' לֹא יָבֹא לָהֶם כוּ', וְכֵן לְקַמָּן גַּבֵּי מַמְזֵר נַמִּי קָתָנֵי כֶּפֶל לָשׁוֹן, שֶׁכֵּן גַּם הוּא בַּכָּתוּב תְּרֵי זִימְנִי לֹא יָבֹא:
ז וְאֶחָד נְקֵבוֹת. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם, הַכָּתוּב תְּלָאָן בַּלֵּדָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כָּל הַנּוֹלָדִים לָהֶם אֲפִלּוּ נְקֵבָה. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא תָּלָה הַבָּנִים בָּאֵם שֶׁיּוֹלֶדֶת אוֹתָם, שֶׁהָאֵם רִאשׁוֹנָה וְהַבֵּן שֵׁנִי, וְאִי לָאו דִּנְקֵבוֹת אֲסוּרוֹת לְמַאי הִלְכָתָא תְּלָאָן בַּלֵּדָה:
ח דְּהָיָה לָהֶם לְהַקְדִּים נָשִׁים לִקְרַאת נָשִׁים. וַחֲכָמִים סָבְרֵי כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, אִי נַמִּי דִּכְתִיב וַיֹאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתְּךָ וְגוֹ'. גְּמָרָא:
ט הֲלָכָה כוּ'. לָאו הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי קָאָמַר, דְּאִם כֵּן אַמַּאי פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר כָּךְ קִבַּלְתִּי מֵרַבּוֹתַי. תּוֹסָפוֹת:
י מַמְזֵרִין. בַּגְּמָרָא יָלִיף לֵיהּ:
יא זֶהוּ פֵּרוּשׁ הַשֵּׁם דְּמִקְרוּ נְתִינִים, וְלֹא בָּא לוֹמַר בְּאִסוּרַיְהוּ דְּמִיְּהוֹשֻׁעַ הוּא, דְּהָא סוֹבֵר הָרַ"ב דִּנְתִינִים דְּאוֹרַיְתָא אַסִּירֵי, וְכֵן כָּתַב נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וּקְרָאָם נְתִינִים עַל שֵׁם וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ', וַאֲפִלּוּ נִתְגַּיְּרוּ כְּתִיב בְּהוּ לֹא תִתְחַתֵּן בָּם, וְכֵיוָן דְּלֹא כְּתִיב בְּהוּ דּוֹרוֹת יָלְפִינַן לְהוּ מִמַּמְזֵרִים. אֲבָל יֵשׁ חוֹלְקִים בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג' דְּמַכּוֹת: