עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ד
יא מִן הָאֵרוּסִין כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְהוּ מִקְּרָאֵי:
יב לָאו דַּוְקָא כָּלוּ, אֶלָּא כְּלוֹמַר נִתְמַעֲטוּ קְצָת. תּוֹסָפוֹת:
יג בּוֹגֶרֶת. נִקְרֵאת הַבְּתוּלָה כְּשֶׁיִּהְיֶה לָהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אַחַר הֲבָאַת סִימָנֵי נַעֲרוּת. וְהַסִּימָנִים הֵם שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שֶׁנִּשְׁלְמוּ לָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְפִי שֶׁקֹּדֶם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֵינָם סִימָנִים אֶלָּא שׁוּמָא. וְכֵן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אֲפִלּוּ אַחַר הַשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִיא קְטַנָּה עַד שֶׁתַּשְׁלִים עֶשְׂרִים שָׁנָה. הָרַמְבַּ"ם:
יד מַכְשִׁירִין. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ טַעֲמַיְהוּ:
טו יִכְנֹס. דִּכְתִיב בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה, וְהַאי אִשָּׁה לֹא אִיצְטְרִיךְ אֶלָּא לִדְרָשָׁא. גְּמָרָא:
טז לֹא יִכְנֹס. דְּאִשָּׁה אָמַר קְרָא, וְלֹא יְבָמָה. גְּמָרָא:
יז חוֹלֵץ כוּ'. וְאִם תֹּאמַר מֵרֵישָׁא שָׁמְעִינַן לַהּ דְּקָתָנֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם כוּ', וְאוֹמֵר רִ"י דְּחוֹלֵץ אָתָא לְאַשְׁמְעִינַן, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן דְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁרוֹקֶקֶת בְּפָנָיו לֹא תַּחְלֹץ, אַף עַל גַּב דִּתְנַן לָהּ לְעֵיל. תּוֹסָפוֹת: