עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ אִשְׁתּוֹ, שֶׁנִּמְצָא שֶׁנִּתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לִזְנוּת, אֶלָּא מִיהוּ אֵינוֹ מֵזִיד בִּיבִמְתּוֹ וְשׁוֹגֵג בָּהּ מִקְרֵי, וְתֵדַע דַּהֲרֵי לְגַבָּהּ לֹא מַשְׁכַּחַת בְּעִנְיָן אַחֵר:
ב בְּאֹנֶס. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְאִשְׁתּוֹ וְנִתְקַשָּׁה וּתְקָפַתּוֹ יְבִמְתּוֹ, אִי נַמִּי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הִדְבִּיקוּהוּ בִּיבִמְתּוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ:
ג בְּרָצוֹן. הַיְנוּ לְמִצְוַת יִבּוּם, וְאַף עַל גַּב דִּפְשִׁיטָא הִיא קָתָנֵי לָהּ, דְּהָכִי אוֹרְחֵיהּ בְּכָל דּוּכְתָּא. תּוֹסָפוֹת:
ד לֹא אֲנוּסָה. אֲבָל מְזִידָה אוֹ שׁוֹגֶגֶת. תּוֹסָפוֹת:
ה קָנָה. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָאֵי, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, וְהוּא מִגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין דַּף נ"ד. צָרִיךְ עִיּוּן דְּהָתָם לֹא יָלְפִינַן מִצְוָה דִּקְנִיָּה יְבָמָה מִמַתְנִיתִין, וּבַגְּמָרָא דְּהָכָא לָמְדוּהָּ מֵוּלְקָחָהּ:
ו וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וּבְרַיְתָא הוּא בְּפֶרֶק ז' דְּסַנְהֶדְרִין דַּף נ"ד וּבְזָכָר הוּא דִּכְתִיב, וְאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י הֲרֵי זֶה בָא לְלַמֵּד עַל זָכָר שֶׁחַיָּב אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְנִמְצָא לָמֵד, דִּלְמִשְׁכַּב זָכָר לֹא אִיצְטְרִיךְ קְרָא דִּפְשִׁיטָא דְּשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ הוּא. אֶלָּא הַאי מִשְׁכְּבֵי לְאַשְׁמְעִינַן אָתָא דְּהַבָּא עַל אִשָּׁה בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ חַיָּב: