עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
טז מִשּׁוּם דְּהַאי לִישָׁנָא מִתַּנְיָא בְּמִשְׁנָה ג' בְּיָבָם אֶחָד וִיבָמָה אַחַת, קָא מְפָרֵשׁ הָכִי, אֲבָל לְקוּשְׁטָא דְּמִלְּתָא קָא מְהַדְּרֵי אַכֻּלְּהוּ, דְּכֻלְּהוּ שָׁוִים בֵּין בְּיָבָם אֶחָד וִיבָמָה אַחַת בֵּין שְׁתֵּי יְבָמוֹת. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דַּהֲדַר אַסְבְּרָא לְהוּ בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת כְּגוֹן גֵּט לְזוֹ כוּ', וְלֹא בָּא לוֹמַר אֶלָּא דְּאֵין זֶה דִּין חָדָשׁ:
יז וּלְעֵיל בְּמִשְׁנָה ב' בְּעָשָׂה מַאֲמָר וַחֲלִיצָה לֹא תְּנַן אֵין אַחֲרָיו כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁצְּרִיכָה מַעֲשֵׂה דְּגֵט אַחֲרָיו עַל הַמַּאֲמָר שֶׁקְּדָמוֹ. תּוֹסָפוֹת:
יח וַהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר וְעָשָׂה מַאֲמָר בְּבַעֲלַת הַגֵּט, דְּהָא תְּנַן לְעֵיל גֵּט וּמַאֲמָר בְּאַחַת שֶׁצְּרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה, אֶלָּא מִשּׁוּם אִסּוּר קְרוֹבוֹת נָקַט בַּשְּׁלִישִׁית, דְּאִלּוּ בַּעֲלַת גֵּט בְּלָאו הָכִי מִשּׁוּם גִּטָּא נֶאֶסְרוּ הַקְּרוֹבוֹת:
יט אַחַת בְּעִילָה כוּ'. טַעֲמֵיהּ מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא: