עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
ד וּמֵהַאי טַעֲמָא אֲפִלּוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל מוֹדֶה דְּיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר גֵּט וְיֵשׁ גֵּט אַחַר מַאֲמָר, וְכֵן בִּיאָה יֵשׁ אַחַר מַאֲמָר וְכֵן אַחַר גֵּט כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
ה וּמִכָּל מָקוֹם לֹא הֲוֵי גֵּט כַּחֲלִיצָה לְאַפְקוּעֵיהּ כֻּלָּהּ זִקָּה, הִלְכָּךְ לֹא עָמְדָה עֲלֵיהּ בְּלָאו גָּמוּר, וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּמַתְנִיתִין כְּוָתֵיהּ מוֹדֶה דְּקִדּוּשִׁין תַּפְסֵי בָּהּ:
ו חָלַץ כוּ'. אוֹ אוֹ קָתָנֵי, וְעָשָׂה מַאֲמָר אוֹ נָתַן גֵּט אוֹ בָּעַל. וְגֵט דִּלְאַחַר חֲלִיצָה לֹא הֲוָה צָרִיךְ לְמַתְנִיתִין לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּלָאו כְּלוּם, דִּלְמַאי אַהֲנֵי, לִתְּסַר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ הָא מִתְּסָר וְקָאֵי מֵחֲמַת חֲלִיצָה. אֶלָּא אַיְּדִי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי גֵּט דְּאַחַר בְּעִילָה לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאֵין לְאַחַר בִּיאָה כְּלוּם תָּנָא נַמִּי גֵּט דְּאַחַר חֲלִיצָה, וְהָכִי מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא. רַשִׁ"י:
ז אוֹ בָעַל כוּ'. (הָכִי נַמִּי אוֹ אוֹ קָתָנֵי) וּמַאֲמָר דְּאַחַר בִּיאָה לֹא הֲוָה צָרִיךְ לְמִתְנֵי, דַּאֲפִלּוּ אַחַר מַאֲמָר בִּיבָמָה אַחַת מַאי מַהֲנֵי, אֶלָּא אַיְּדִי דְּתָנֵי רֵישָׁא חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר דְּאִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין כוּ', וְהָכִי מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא. רַשִׁ"י:
ח אֵין אַחַר חֲלִיצָה כוּ'. אַרֵישָׁא אַחָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר כוּ' קָאֵי, וְאַלִּישְׁנָא דְּסֵיפָא אוֹ בָּעַל כוּ' הֲוָה שַׁיָּךְ לְמִתְנֵי אֵין אַחַר בִּיאָה כְּלוּם. וְלִישָׁנָא קְלִילָא הוּא לְמִתְנֵי חֲדָא, וְהַתָּרַת יְבָמָה לַשּׁוּק עֲדִיפָא לֵיהּ לְמִתְנֵי. גְּמָרָא:
ט וְכֵן בְּהָא דְּאֵין אַחַר בִּיאָה כְּלוּם לְרַבָּנָן נַמִּי מַשְׁכַּחַת לָהּ דְּיֵשׁ אַחֲרֶיהָ, בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת וְיָבָם אֶחָד, אִי נַמִּי בִּשְׁנֵי יְבָמִים, שֶׁאִם בָּעַל הָאַחַת וְקִדֵּשׁ הוּא אוֹ אָחִיו הַשְּׁנִיָּה תָּפִיס כִּדְמַסְקֵי הָרִי"ף וְהָרֹא"שׁ דְּלֹא הֲוָה צָרָה אַחַר בְּעִילָה אֶלָּא עֲשֵׂה דְּבַיִת אֶחָד כוּ' וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. וּלְגִרְסַת הַתּוֹסָפוֹת דַּף י"א בְּלָאו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: