עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א וְנִמְצֵאת. לֹא בָּעֵי לְמֵימַר הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, מִשּׁוּם דְּלָאו אֹרַח אַרְעָא, וְכָל שֶׁכֵּן בַּסֵּיפָא דְּהַכּוֹנֵס שֶׁהוּא רָשָׁע אִי מַכְנִיס לְאֵשֶׁת אָחִיו מְעֻבֶּרֶת, דְּרֻבָּן יוֹלְדוֹת וָלָד שֶׁל קַיָּמָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ב אָסוּר. אַף עַל גַּב דִּתְנַן לְקַמָּן מִשְׁנָה י' דְּלֹא תַחְלֹץ עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְהָכָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים כֵּיוָן שֶׁנִּמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת קָתָנֵי, מִכָּל מָקוֹם בְּדִיעֲבַד הֲוֵי חֲלִיצָה. תּוֹסָפוֹת: