עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א מַאֲמָר כוּ'. לְמַאי דְּפָסְקִינַן כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא דְּמִשְׁנָה ט' פֶּרֶק ד' דְּיֵשׁ זִקָּה, כְּלוֹמַר דְּמִשָּׁעָה שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ נַעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּזְקוּקָה לוֹ וַחֲשׁוּבָה כַּאֲרוּסָתוֹ, מְפָרֵשׁ הָכִי בַּגְּמָרָא הוּא הַדִּין אַף עַל גַּב דְּלֹא עָבֵיד בָּהּ מַאֲמָר שְׁנִיָּה מִחְלָץ חָלְצָה יִבּוּמִי לֹא מְיַבְּמָהּ, וְהָא דְּקָתָנֵי מַאֲמָר לַאֲפוֹקֵי מִדְּבֵית שַׁמַּאי דְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ג' דְּמַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר וְתִפָּטֵר אַף בְּלֹא חֲלִיצָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵינוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן:
ב וְנִקְרָא מַאֲמָר לְפִי שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין אֶלָּא בַּאֲמִירָה וְלֹא בִּשְׁתִיקָה כוּ', אֲבָל יִבּוּם אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג דְּקָסָבַר אִשָּׁה אַחֶרֶת הִיא קַנְיָא, וְהָא דְּנָקַט בְּכֶסֶף הוּא הַדִּין בִּשְׁטָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: