עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
טז וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. פְּשִׁיטָא. לַאֲפוֹקֵי דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּאָמַר בֹּאוּ וּנְתַקֵּן לָהֶם לַצָּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן דְּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין, דַּאֲפִלּוּ תַּקַּנְתָּא דְּרַבָּנָן לֵית לְהוּ בְּצָרוֹת דִּלְחַלְּצוּ. גְּמָרָא:
יז נִתְיַבְּמוּ וְכוּ'. הָא תוּ לָמָּה לִי, אַיְּדִי דְּתָנֵי חָלְצוּ תָּנֵי נַמִּי נִתְיַבְּמוּ. גְּמָרָא:
יח לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי כוּ'. לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַצָּרָה עַצְמָהּ, דִּלְדִידְהוּ אֲסוּרָה לַשּׁוּק בְּלֹא תִהְיֶה וְגוֹ', דְּאִלּוּ בְּנֵי הַצָּרוֹת לֹא שַׁיָּךְ לְאִמְנוּעֵי, דִּבְנֵי חַיָּבֵי לָאוִין נִינְהוּ וּכְשֵׁרִים:
יט כָּל כוּ'. מֵהָכָא שָׁמְעִינָא דְּמוֹדִיעֵי לְהוּ, דְּאִי מֵרֵישָׁא אִיכָּא לְמֵימַר דְּלֹא מוֹדִיעֵי, וְהָא דְּלֹא נִמְנְעוּ דְּצָרָה קָלָא אִית לָהּ וַהֲוֵי יָדְעֵי. גְּמָרָא:
כא לָאו אַפְּלוּגְתַיְהוּ פָּרְכִינַן, דְּעַד כָּאן לֹא נִשְׁנֵית פְּלֻגְתָּא, וְאַמַּאי לֹא פַּרְכַת עַלָהּ. אֶלָּא כִּי פָּרֵיךְ עַל לֹא נִמְנְעוּ וְכוּ' דְּאֵלּוּ עָשׂוּ כְּדִבְרֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ עוֹשִׂין כוּ'. לְבֵית הִלֵּל נַמִּי דְּאִיצְטְרִיךְ, דְּאַשְׁכְּחָן נַמִּי דְּמַחְמְרֵי בְּטֻמְאָה כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: