עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
יג מֵתָה כוּ'. הָא דְּלֹא נָקַט מֵאֲנָה אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת אַיְלוֹנִית, מִשּׁוּם דְּמַתְנִיתִין אַתְיָא לְאַשְׁמְעִינַן אֲפִלּוּ כָּנַס וּלְבַסּוֹף גֵּרֵשׁ, וּבְמֵאֲנָה וְאַיְלוֹנִית אֵין שׁוּם חִדּוּשׁ, דְּבַטְלֵי לְהוּ קִדּוּשֵׁי קַמָּאִי כוּ'. אִי נַמִּי מִשּׁוּם דְּקָאֵי אַאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ, וּמֵאֲנָה וְאַיְלוֹנִית לֹא שַׁיָּךְ בְּכָל הָעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ. תּוֹסָפוֹת:
יד חוֹלֶצֶת כוּ'. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק י"ג תְּנַן בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים מְמָאֶנֶת בַּיָּבָם, וְשָׁם מִשְׁנָה ז' אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְלַמְּדִין שֶׁתְּמָאֵן, וְכֵן פָּסַק הָרַ"ב שָׁם. וּלְכֻלֵּי עָלְמָא אִם מֵאֲנָה מֵאֲנָה, אֲפִלּוּ הָכִי תְּנַן הָכָא דִּלְעוֹלָם צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה בְּמֵאוּן כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, מִשּׁוּם דְּמִשְּׁעַת נְפִילָה נִרְאֵית כְּצָרַת בִּתּוֹ, וְהִלְכָּךְ גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תְּמָאֵן לְיִבּוּמֵי צָרָתָהּ, דְּלֹא לְזִלְזוּלֵי בְּצָרַת עֶרְוָה דִּלְמָא אָתֵי לְמִשְׁרֵי: