עיקר תוספות יום טוב על משנה חלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ו
ה וְתֵימַהּ לְפֵרוּשׁוֹ דַּהֲרֵי וַדַּאי לֹא הֻפְרְשָׁה הַחַלָּה, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא נִתְחַיְּבָה בַחַלָּה כְּשֶׁהָיְתָה הַתְּבוּאָה בְּיַד עַם הָאָרֶץ, וּמַאי סְפֵק חַלָּה אִיכָּא. וְהָרַ"שׁ כָּתַב זֶה לְשׁוֹנוֹ, תֵּימַהּ, דִּבְלוֹקֵחַ עִסָּה אוֹ לֶחֶם מֵעַם הָאָרֶץ, הֵיכָן מָצִינוּ דְנֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עַל הַחַלָּה, וַהֲלֹא לֹא נֶחְשְׁדוּ אַתְּרוּמָה גְדוֹלָה, וּמַאי שְׁנָא חַלָּה, דְּהָא דְנֶחְשְׁדוּ עַל הַמַּעֲשֵׂר מִשּׁוּם דְּסָבְרֵי דְלֹא הֲוֵי בְמִיתָה כוּ', וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּחַלַּת דְּמַאי הַיְנוּ שֶׁלָּקַח תְּבוּאָה מֵעַם הָאָרֶץ וּטְחָנָהּ וַאֲפָאָהּ וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה חַלָּה, וְהַחַלָּה אֲסוּרָה לַכֹּהֵן עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנָּה מַעֲשֵׂר וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּדִין דְּמַאי כוּ', וּבְאוֹתוֹ תִקּוּן מַנִּיחַ לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ כוּ'. וְעַיֵּן עוֹד. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מְיַשֵּׁב מִלַּת דְּמַאי, תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁבְּיַד כֹּהֵן, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ וַדַּאי תְרוּמָה חַיָּב לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה. וְכֵן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבְּיַד יִשְׂרָאֵל, דְּקַיְמָא לָן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה לְרַבִּי מֵאִיר דִּסְבִירָא לֵיהּ מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי הֲוָה סָפֵק: