עיקר תוספות יום טוב על משנה חלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג
משנה א
א וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. וְהַכֻּסְּמִין כַּחִטִּין. וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן כַּשְּׂעוֹרִים. הָרַ"ם:
ב וּלְפִי זֶה לְשׁוֹן מִטַּמְטֵם הוּא מִלְּשׁוֹן אֲרַמִּי, כְּמוֹ טַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת. וְיוֹתֵר נִרְאֶה לִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרֹא"שׁ לְפִי שֶׁאֵין עִסַּת הַשְּׂעוֹרִים נִדְבֶּקֶת יָפֶה, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת לִישָׁתָהּ טִמְטוּם:
ג וְאַף עַל גַּב דְּחַלָּה זוֹ לֹא הֲוֵי מֻקָּף לַקֶּמַח הַמִּתְעָרֵב בָּעִסָּה אַחַר כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דַּהֲוֵי עִקַּר הָעִסָּה מֻקָּף סַגִּי בְהָכִי. הָרַ"שׁ:
משנה ב
ד סָפֵק. הַיְנוּ סְפֵק טֻמְאָה לְחֻלִּין, דְּהָא עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה אַכַּתִּי לָאו טְבוּלָה לְחַלָּה נִינְהוּ. הָרַ"שׁ:
ה וּמַשְׁמַע דְּאִי לָאו הָכִי הֲוֵי אָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּטֻמְאָה אֲפִלּוּ לְחֻלִּין שֶׁעֲדַיִן אֵינָם טְבוּלִים לְחַלָּה. טַעֲמָא דְמִכָּל מָקוֹם סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי חִיּוּב חַלָּה וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְטַמְּאוֹ בְיָדַיִם. וּלְדִבְרֵי הָרַ"מ אֲפִלּוּ לִגְרֹם נַמִּי אָסוּר:
ו מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא נִדָּה דַּף ז' כָּל שֶׁוַּדָּאוֹ מְטַמֵּא חֻלִּין גָּזְרוּ עַל סְפֵקוֹ מִשּׁוּם חֻלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה, לַאֲפוֹקֵי טְבוּל יוֹם, כֵּיוָן דְּלֹא מְטַמֵּא וַדָּאוֹ חֻלִּין, לֹא גָזְרוּ עָלָיו מִשּׁוּם חֻלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה:
ז לְפִי לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שָׁם, חֻלִּין הַטְּבוּלִים לְחַלָּה כְּחַלָּה דָּמִי, וְאָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לְחַלָּה, אִם כֵּן אָסוּר לִגְרֹם לָהּ טֻמְאָה, כָּל שֶׁכֵּן לְטַמְּאָהּ בַּיָּד:
משנה ג
ח אַף עַל גַּב דִּבְפֶרֶק ב' מִשְׁנָה ו' דָּרֵישׁ לֵיהּ, הָא אָמְרִינַן בִּמְנָחוֹת דַּף ס"ז דִּתְרֵי עֲרִיסוֹתֵיכֶם כְּתִיבֵי. וְהָרַ"מ הֵבִיא סִפְרִי, תָּרִימוּ תְרוּמָה, אֶת שֶׁמּוּרָם מִמֶּנּוּ קֹדֶשׁ וְהַנִּשְׁאָר חֹל, וְלֹא שֶׁזֶּה וְזֶה קֹדֶשׁ:
משנה ו
ט נַעֲשֵׂית. הַיְנוּ נִתְגַּלְגְּלָה בַחִטִּים וְנִטַּמְטְמָה בַשְּׂעוֹרִים. הָרַ"מ:
י וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת בְּרֵישׁ דְּמַאי, יֵשׁ לוֹמַר דִּלְהָכִי מוֹכְרָם לַכֹּהֵן, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר מְרֻבֶּה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אֶחָד מִמֵּאָה. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא עִסָּה בְּחֶזְקַת פְּטוּרָה קַיֶּמֶת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן פֵּרוֹת שֶׁל עַם הָאָרֶץ דִּבְחֶזְקַת חַיָּבִים הֵן. וּכְהַאי גַוְנָא מָצִינוּ בַגְּמָרָא דְחֻלִּין פֶּרֶק י' לְעִנְיַן מָמוֹנָא:
יא אַחַר הַקְּרִימָה. לִכְאוֹרָה דַּוְקָא הָכָא פָּלֵיג. וְכֵן הוּא בַיְרוּשַׁלְמִי. אֲבָל לְהָרַ"ם בְּשֵׁם סִפְרִי מַשְׁמַע דִּבְכָל חַלָּה קָאָמַר שֶׁזֶּה גְּמַר מְלַאכְתָּהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ט
יב מוֹצִיא תְרוּמָה. וּבְלִי סָפֵק שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וְלִקַּח וְלִקְנוֹת מִן הָעֲנִיִּים זֵיתֵי נִקּוּף הַמְעֹרָבוֹת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּזְכַּר בְּפֵאָה מִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ה'. הָרַ"מ:
יג וְהָרַ"שׁ נִסְתַּפֵּק אִם יִתֵּן לוֹ בְּחִנָּם אוֹ שֶׁמּוֹכֵר לוֹ הַיֶּתֶר לְפִי חֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי רֵישׁ דְּמַאי:
משנה י
יד וּלְפִי זֶה דַּוְקָא טָבוּל לִתְרוּמָה גְדוֹלָה, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן הַטָּבוּל לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לֹא. וּמִיהוּ הַתּוֹסָפוֹת הֵבִיאוּ בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי טַעַם אַחֵר, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִין וַאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָטִיל. וְכָתְבוּ דְמִכָּל מָקוֹם אִיצְטְרִיךְ לְטַעֲמָא דִכְהֶתֵּרוֹ כוּ' מִשּׁוּם דְּמִטַּעַם דָּבָר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִין לֹא הָיָה נֶאֱסַר אֶלָּא כְּשֶׁהַבְּעָלִים בָּעִיר, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַפְרִישׁ, אֲבָל כְּשֶׁאֵינָם בָּעִיר אַף שֶׁיָּכוֹל לֵילֵךְ לִמְקוֹמָם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ טֹרַח וְהוֹצָאָה הֲוֵי כְּאֵין לוֹ מַתִּירִין:
טו וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ בְּנוֹתֵן טָעַם. דְּלֹא אָמְרוּ דָּבָר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְאֶלֶף לֹא בָטִיל אֶלָּא בְמִינוֹ: