עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ג
יא פּוֹטְרִים. עַל כָּרְחֲךָ כְּשֶׁכֻּלָּן בַּעֲלֵי מוּמִין אַיְרֵי. דְּאֵין שׁוֹחֲטִין בְּכוֹר אֶלָּא אִם כֵּן נָפַל בּוֹ מוּם, וּמִדְּנִתְעָרֵב וְאֵין מַכִּירִין בּוֹ אִם כֵּן גַּם הָאֲחֵרִים בַּעֲלֵי מוּמִין הֵן. תּוֹסָפוֹת:
יב הַשּׁוֹחֵט כוּ'. וְלִתְנֵי הַכֹּהֵן וְהַנָּכְרִי פְּטוּרִין. אָמַר רָבָא, זֹאת אוֹמֶרֶת הַדִּין עִם הַטַּבָּח. כְּלוֹמַר דְּיָכוֹל הַכֹּהֵן לִתְבֹּעַ מַתְּנוֹתָיו מֵהַטַּבָּח. וְיָלְפִינַן לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג פָּטוּר כוּ'. דִּכְתִיב מֵאֵת הָעָם, וְלֹא מֵאֵת הַכֹּהֲנִים. גְּמָרָא. וְכָל שֶׁכֵּן דְּאֵין נָכְרִי בִּכְלַל הָעָם זוֹבְחֵי זֶבַח:
יד הַלּוֹקֵחַ. שֶׁהֲרֵי שֶׁל כֹּהֵן הֵן. וְדִכְוָתָהּ בְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה מִיחַיַּב הַלּוֹקֵחַ, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא שְׁחָטָהּ עֲלֵיהּ רַמְיָא לְמִתְבִינְהוּ. רַשִׁ"י:
טו דְּמִדְּרַבָּנָן גָּזְרוּ כְּשֶׁהוּא טַבָּח לִתֵּן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה אֲפִלּוּ הַבְּהֵמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יַרְגִּילוּ טַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל לְשַׁתֵּף כֹּהֲנִים אֲחֵרִים עִמָּהֶם לִפָּטֵר מִן הַמַּתָּנוֹת. וְעַד שָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת דְּאִיכָּא לְמֵימַר לְדִידֵיהּ שָׁחַט לֹא גָזְרוּ רַבָּנָן וְאוֹקְמוּהוּ עַל דְּבַר תּוֹרָה, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ גָּזְרוּ. וְכִי קָבַע אַמְּסַחְתָּא מִיָּד מוּכָח דְּלָאו דִּידֵיהּ שָׁחֵיט וּלְכָךְ גָּזְרוּ לְאַלְתָּר. תּוֹסָפוֹת:
טז יֵרָאֶה דְרָצָה לוֹמַר הַכֹּל לְפִי תֹאַר הָעִנְיָן, לִפְעָמִים שְׁתַּיִם וְלִפְעָמִים שָׁלֹשׁ, לְפִי רְאוֹת הַדַּיָּן דְּאִיכָּא פִּרְסוּמֵי דְּלָאו לְדִידֵיהּ שָׁחֵיט. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ בְּשֵׁם רִ"י, דְּנָקַט שְׁתַּיִם לְרַבִּי דְּאִית לֵיהּ בִּתְרֵי זִמְנֵי הֲוֵי חֲזָקָה, וְשָׁלֹשׁ לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: