עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ז
כט הַמְדֻלְדָּלִין. וְזֶה עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּדָּבְקוּ וְלֹא שֶׁיֵּרָפְאוּ בְּשׁוּם פָּנִים. הָרַמְבַּ"ם:
ל וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. דִּצְרִיכִים מַחֲשָׁבָה כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ג' דְּעֻקְצִים. וְהָא דְפֵרְשׁוּ לְנָכְרִי, הוּא הַדִּין לְיִשְׂרָאֵל, דִּלְנָכְרִי אָסוּר אֵבָר מִן הַחַי כְּמוֹ לְיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא דִּלְתַנָּא קַמָּא אֵין צָרִיךְ אֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל כוּ'. וְלֹא פֵרְשׁוּ לְנָכְרִים אֶלָּא דְנָכְרִים אִיכָּא דְאָכְלֵי, אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל רְשִׁיעֵי לֹא עָסְקִינַן, דְּלֹא שְׁכִיחֵי:
לא בַּגְּמָרָא יָלֵיף לָהּ מִקְּרָא:
לב הֶכְשֵׁר. וְלֵיכָּא לְמֵימַר בְּהַאי אֵבָר שֶׁסּוֹפוֹ לְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה [וּתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ג' דְּעֻקְצִים שֶׁזֶּה אֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר], דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֵבָר מִן הַחַי עַד שֶׁיָּמוּת, וְשֶׁמָּא לֹא יָבֹא לִידֵי טֻמְאָה חֲמוּרָה דְּשֶׁמָּא יִשְׁחֲטֶנָּה וְאֵין שְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִפּוּל. רַשִׁ"י:
לג כְּלוֹמַר יְדֵי אֵבָר מִן הַחַי דִּמְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלָה טָהֲרוּ:
לד (לה) בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא:
לו וְהוּא הַדִּין לַבָּשָׂר כָּל זְמַן כוּ', וּכְדִמְסַיֵּם לַאֲפוֹקֵי הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר כוּ':