עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ה
יז אֲסוּרָה. בַּגְּמָרָא מַקְשִׁינַן אַהָא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק ב' דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִשְׁנָה ה' דְּטַעֲמָא דְּאָסְרוּ גְּבִינָה שֶׁל נָכְרִים מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּעוֹר קֵבָה שֶׁל נְבֵלָה. וּמַשְׁמַע הָא קֵבָה גוּפָא שָׁרְיָא. וּמְשָׁנִינַן, לֹא קַשְׁיָא, הָכָא קֹדֶם חֲזָרָה, וְהָתָם לְאַחַר חֲזָרָה דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁע דְּהָתָם בַּמִּשְׁנָה:
יח לֹא דָק, דִּלְהָרַמְבַּ"ם אֵין חִלּוּק בֵּין קָרוּשׁ לְצָלוּל. וְכָתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר דִּכְשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה קֵבָתָהּ אֲסוּרָה, קֹדֶם חֲזָרָה נִשְׁנֵית. [אֲבָל טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה כוּ', מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא דְּאַחַר חֲזָרָה נִשְׁנֵית, דְּאִם לֹא כֵן קַשְׁיָא רֵישָׁא. וְזֶה דֹּחַק. הָרֹא"שׁ. וְעוֹד קָשֶׁה דְּלִשְׁמָעִינַן רְבוּתָא טְפֵי אַחַר חֲזָרָה דְּאַף כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה כוּ' מֻתֶּרֶת]:
יט כָּתַב הָרֹא"שׁ דְּלֹא גָרַס בַּגְּמָרָא הַמַּסְקָנָא שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וּבְדִבְרֵי רַשִׁ"י נִיחָא דְּנָקַט קָרוּשׁ, דַּהֲוֵי רְבוּתָא דַּאֲפִלּוּ קָרוּשׁ אָסוּר. וּלְרַשִׁ"י כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה קֵבָתָהּ אֲסוּרָה, אַף לְאַחַר חֲזָרָה נִשְׁנֵית. וְכָתַב הָרַ"ן דְּהַיְנוּ טַעֲמָא, דְּחָלָב הַכָּנוּס בַּבְּהֵמָה לָאו כִּבְהֵמָה שֶׁנִּמְצָא בָהּ דַּיְנִינַן לֵיהּ, אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּמֻנָּח בִּקְעָרָה וְדִינוֹ כְמָקוֹם שֶׁבָּא מִשָּׁם וְדִין חָלָב גָּמוּר יֵשׁ לוֹ לְכָל דָּבָר. וְהָא דְאָמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּפֵרְשָׁא בְּעַלְמָא הוּא, אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיְּהֵא כְפֵרֵשׁ, אֶלָּא הָכָא קָאָמַר, שֶׁפּוֹרֵשׁ מִגּוּפָהּ וְאֵינוֹ כְגוּפָהּ, וּמִשּׁוּם הָכִי כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה כוּ', וּטְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה כוּ':