עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
יא פּוֹטֵר. דִּשְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה כוּ'. וּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל דְּלֹא כְוָתֵיהּ כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב דְּנוֹחֵר וּמְעַקֵּר נַמִּי מִתְנַבֶּלֶת בְּכָךְ, כִּדְרַבִּי יְשֵׁבָב בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ב'. אֶלָּא אִיכָּא בֵּינַיְהוּ דְּהָא שֶׁלֹּא מִדַּעַת, וְנוֹחֵר וּמְעַקֵּר מִדַּעַת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג הִלְכָּךְ כְּשֶׁמָּכַר בַּעַל הַבַּיִת לַשֵּׁנִי מָכַר לוֹ כָּל זְכוּת שֶׁהָיָה לוֹ בּוֹ. אֲבָל לָקְחוּ מִשְּׁנַיִם, הָאַחֲרוֹן יָכוֹל לִשְׁחֹט תְּחִלָּה. הָרֹא"שׁ:
יד תּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תַּם. וַאֲנִי תָמֵהַּ דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק ד' דִּפְסָחִים כָּתַב הָרַ"ב דִּבְרֵי רַשִׁ"י דִּבְעֶרֶב פֶּסַח טְרִידֵי עַלְמָא. וְלִדְבָרָיו צָרִיךְ לוֹמַר דִּבְעֶרֶב סֻכּוֹת לֹא טְרִידֵי. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ טַעַם אַחֵר וְזֶה לְשׁוֹנָם, דִּבְהָנָךְ אַרְבָּעָה פְרָקִים טַעֲמָא רַבָּה אִית בְּהוּ, יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג לְפִי שֶׁהוּא זְמַן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְחָלוּק מִשֶּׁלְּפָנָיו תִּקְּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, וְגַם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּשְּׁמִינִי הֲווּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הֶחָג הָיוּ מַקְרִיבִין נֶגֶד אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְעֶרֶב פֶּסַח לְפִי שֶׁהוּא יוֹם גְּאֻלָּה וִיצִיאָה לְחֵרוּת. וַעֲצֶרֶת כִּדְאָמַר בִּפְסָחִים הַכֹּל מוֹדִים בַּעֲצֶרֶת דְּבָעִינַן נַמִּי לָכֶם. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה מַרְבִּים בִּסְעֻדָּה לַעֲשׂוֹת סִימָן יָפֶה, וְכַמָּה עִנְיָנִים עוֹשִׂים בּוֹ לְסִימָן יָפֶה כִּדְאָמַר בְּהוֹרָיוֹת:
טו הָרַמְבַּ"ם. [וּבְחִבּוּרוֹ] מְבֹאָר יוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹתוֹ שֶׁלָּקַח בָּאַחֲרוֹנָה נֶחְפַּז לִקְנוֹת וְהָיָה בְּסוֹף הַיּוֹם שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא שׁוֹחֵט עַתָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה. תֵּימַהּ, לְמַאן מוֹדֶה, דְּאֵימָתַי דְרַבִּי יְהוּדָה לְפָרֵשׁ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן בַּתּוֹסָפוֹת דַּף פ"ח דְּהֵיכָא דְמוּכָח הֲוֵי לַחֲלֹק, אִם כֵּן הָכָא נַמִּי מִדְּתָנָא וּמוֹדֶה מוּכָח דְּלַחֲלֹק: