עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ו
ל סִימָנֵי כוּ'. לְהַכִּיר בֵּין טָמֵא לַטָּהוֹר. אֲבָל לְהַכִּיר בֵּין בְּהֵמָה לְחַיָּה לְעִנְיַן חֵלֶב וְכִסּוּי, לֹא דִבְּרָה בָהֶם הַמִּשְׁנָה וְהֵם מְפֹרָשִׁים בַּגְּמָרָא:
לא וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת אוֹכֶלֶת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּעוֹדָם חַיִּים, אֵין זוֹ קְרוּיָה דְּרִיסָה. הָרַ"ן:
לב וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹב הָעוֹפוֹת הִיא, קָרֵי לָהּ יְתֵרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּסֵדֶר חַבְרוֹתֶיהָ. הָרַ"ן:
לג רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנִּקְלָף בַּיָּד כִּדְכָתַב לְקַמָּן. וּמִיהוּ מוּכָח בַּגְּמָרָא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִקְלָף עַד שֶׁעָמַד בַּשֶּׁמֶשׁ וְנִתְרַפֵּא, בְּהָכִי סַגִּי. אֲבָל אִי לֹא מִקְלָף בְּיָדָא אֶלָּא בְסַכִּינָא, סְפֵקָא הֲוֵי: