עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א אֵלּוּ טְרֵפוֹת. טְרֵפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, זוֹ שֶׁטָּרְפָה אוֹתָהּ חַיַּת הַיַּעַר, כְּגוֹן אֲרִי. וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר שֶׁטָּרְפָה אוֹתָהּ וְהֵמִיתָה אוֹתָהּ, שֶׁאִם מֵתָה הֲרֵי הִיא נְבֵלָה כוּ', הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּשֶׁנִּטְרְפָה וְלֹא מֵתָה. יָכוֹל אִם בָּא זְאֵב וְגָרַר גְּדִי בְּרַגְלוֹ אוֹ בְּאָזְנוֹ וְרָדַף אָדָם וְהִצִּילוֹ מִפִּיו יִהְיֶה אָסוּר שֶׁהֲרֵי נִטְרַף, תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה וְגוֹ', עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ בָּשָׂר הָרָאוּי לַכֶּלֶב, הָא לָמַדְתָּ שֶׁטְּרֵפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא שֶׁטָּרְפָה אוֹתָהּ חַיַּת הַיַּעַר וְשָׁבְרָה אוֹתָהּ וְנָטָה לָמוּת וַעֲדַיִן לֹא מֵתָה. אַף עַל פִּי שֶׁקָּדַם וּשְׁחָטָהּ קֹדֶם שֶׁתָּמוּת הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה מִשּׁוּם טְרֵפָה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה מִמַּכָּה זוֹ הַבָּא עָלֶיהָ. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה הַמֵּתָה וְהִיא הַנְּבֵלָה, וְאָסְרָה הַנּוֹטָה לָמוּת וְהִיא הַטְּרֵפָה. וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא תַחֲלֹק בְּמֵתָה בֵּין מֵחֲמַת עַצְמָהּ עַל יְדֵי חֹלִי בֵּין עַל יְדֵי אֵיזֶה סִבָּה, כָּךְ לֹא תַחֲלֹק בְּנוֹטָה לָמוּת כוּ' בֵּין שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם בִּידֵי בָשָׂר וָדָם בֵּין בִּידֵי שָׁמַיִם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר טְרֵפָה, דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּהֹוֶה כוּ'. וְעִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁהַנּוֹטָה לָמוּת מֵחֲמַת מַכּוֹתֶיהָ וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לִחְיוֹת מֵחֲמַת מַכָּה זוֹ אֲסוּרָה. הָרַמְבַּ"ם:
ב נְקוּבַת הַוֶּשֶׁט וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת. מַסִּיק בַּגְּמָרָא דְּמִשְׁנָה זוֹ שְׁנָאָהּ רַבִּי עֲקִיבָא קֹדֶם שֶׁהוֹדָה לְרַבִּי יְשֵׁבָב:
ג הִיא הָרְצוּעָה הֶעָבָה הַמְחַבֶּרֶת אֶת הַטַּבָּעוֹת:
ד חֲלָלוֹ. בִּשְׁאָר נְקוּבֵי לֹא אִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי לְבֵית חֲלָלוֹ, שֶׁהֵן דַּקִּין וּפְשִׁיטָא שֶׁאֵין נֶקֶב חָשׁוּב בָּהֶן כְּלָל אִם לֹא נִקַּב לְבֵית חֲלָלוֹ. אֲבָל לֵב שֶׁהוּא עָב סָלְקָא דַעְתִּין שֶׁאִם נִקַּב בְּעֹמֶק שֶׁהוּא חָשׁוּב נֶקֶב כוּ'. וּבְכָל הָנֵי נְקוּבֵי דִּתְנַן, פְּשִׁיטָא דְּכָל שֶׁכֵּן נִטַּל כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה שֶׁחָסְרָה. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, כֵּיוָן דְּתָנָא נִקְּבָה לָמָּה לִי לְמִתְנֵי חָסְרָה. וּמְשָׁנֵי, דִּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן, דַּאֲפִלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה בְּחָסְרָה דְּלֹא בָעֵי שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת:
ו הָרַמְבַּ"ם. וְטַעֲמַיְהוּ, שֶׁהַמָּרָה שֵׁם לַלֵּחָה שֶׁבַּכִּיס. וַהֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ כֵּן גַּם כֵּן בַּקֵּבָה:
ז שֶׁנִּקַּב בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁבֵּינוֹ לַחֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא נִקַּב חִיצוֹן שֶׁבְּכֻלָּם. וְהַדְרָא דְכַנְתָּא, דַּקִּים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ סָבִיב כַּעֲגֻלָּה:
ח הַמְסֵס. לְפִי שֶׁמְּעַכֶּלֶת הַמַּאֲכָל נִקְרָא הַמְסֵס. כְּמוֹ וְהָיָה כִּמְסוֹס נוֹסֵס [יְשַׁעְיָה י]. עָרוּךְ, וְהַהֵ"א שִׁמּוּשִׁית וּבְפַתַּ"ח:
ט וּבֵית הַכּוֹסוֹת. צָרִיךְ עִיּוּן, דִּלְפִי סִדְרָן הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי בֵּית הַכּוֹסוֹת וְאַחַר כָּךְ הַמְסֵס:
י מַשְׁמַע דְּאִלּוּ נִקְּבוּ מֵחֲלָלוֹ שֶׁל זֶה לַחֲלָלוֹ שֶׁל זֶה אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם חִבּוּרָן טְרֵפָה. וְדִבְרֵי תֵימַהּ הֵן, דְּהָא לְקַמָּן תְּנַן בְּהֶדְיָא דְּבִכְהַאי גַוְנָא כָּשֵׁר כוּ'. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י, לַאֲפוֹקֵי שֶׁנִּקְּבוּ בִּמְקוֹם חִבּוּרָן בִּשְׁתֵּי דָפְנוֹתֵיהֶן וְהַנֶּקֶב הוֹלֵךְ מֵחֲלָלוֹ שֶׁל זֶה לַחֲלָלוֹ שֶׁל זֶה:
יא שֶׁרִסּוּק אֵבָרִים מִכְּלַל הַטְּרֵפוֹת, עַל מְנָת שֶׁאֵרַע מֵחֲמַת הַנְּפִילָה. הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב רַשִׁ"י, וְאֵין טַעַם בַּטְּרֵפוֹת, שֶׁהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הֵן:
יב וְסוֹפָהּ לָמוּת, לֹא דְסוֹפָהּ לִנָּקֵב, דְּאִם כֵּן בִּכְלַל נְקוּבָה הִיא. תּוֹסָפוֹת:
יג הַנֵּץ. גַּבֵּי טְרֵפוֹת עוֹף הֲוָה שַׁיָּךְ לְמִתְנְיֵהּ, אֶלָּא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה תָּנָא לֵיהּ הָכָא. תּוֹסָפוֹת:
יד וְאֵיזֶהוּ לִקּוּי, כָּל שֶׁנִּתְמַסְמֵס הַבָּשָׂר עַד שֶׁאִם אָחַז אָדָם בְּמִקְצָתוֹ מִתְמַסְמֵס וְנוֹפֵל. טוּר:
טו שֶׁהַגִּידִים מְעוּרִים שָׁם, וְהוּא אֶמְצָעִית הַכֻּלְיָא. רַשִׁ"י. וּמְפֹרָשׁ בָּרַשְׁבָּ"א יוֹתֵר, שֶׁכָּתַב וּמְקוֹם חָרִיץ הֵיכָן, לֹבֶן שֶׁתַּחַת הַמָּתְנַיִם שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹךְ הַכֻּלְיָא:
טז וְהַצֶּלַע שֶׁכְּנֶגְדָּהּ מְחֻבֶּרֶת יָפֶה בַּחֲצִי חֻלְיָא הַקַּיֶּמֶת. רַשִׁ"י:
יז אֶלָּא מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מִילַת. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, מָקוֹם יֵשׁ בַּכֶּרֶס חָלָק שֶׁאֵין שָׁם אוֹתוֹ צֶמֶר שֶׁגּוֹרְרִין בְּרוֹתְחִין מִן הַכֶּרֶס:
יח בְּלֹא צֶלַע. וּמַשְׁכַּחַת לָהּ בְּשִׁלְהֵי כִּפְלֵי יֵשׁ חֻלְיוֹת הַרְבֵּה בְּלֹא צֶלַע. דְּאִי בִּדְיֵשׁ בָּהּ צֶלַע תֵּפּוּק לֵיהּ מִשּׁוּם נֶעְקְרָה צֶלַע. גְּמָרָא:
יט כָּמוֹהָ. בִּבְהֵמָה שֶׁשְּׁחָטָהּ אֲנַן קַיְמִין. לְהָכִי לֹא תְנַן שֶׁאֵינָהּ חַיָּה. תּוֹסָפוֹת:
כ חַיָּה. דִּכְתִיב זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, חַיָּה אֱכֹל [זֹאת מִעוּט הוּא], שֶׁאֵינָהּ חַיָּה לֹא תֵיכוֹל. גְּמָרָא: