עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
כב וְהָרַ"ן כָּתַב, דְּמִצְוַת שְׁחִיטָה לְכַתְּחִלָּה בְּאֶמְצַע צַוָּאר הוּא. דְּמִן הַצְּדָדִים אִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא תִּשָּׁבֵר מִפְרֶקֶת קֹדֶם שְׁחִיטַת הַסִּימָנִין. וְתוּ, כֵּיוָן דִּשְׁחִיטָה בַּסִּימָנִין הִיא, כִּי שָׁחֵיט מִן הַצְּדָדִין וְחוֹתֵךְ מִן הַמִּפְרֶקֶת אִיכָּא צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים. לְפִיכָךְ נִרְאֶה, דְּדִיעֲבַד הוּא דִּשְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה מִצְוָה לִשְׁחֹט מִן אֶמְצַע הַצַּוָּאר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג כְּדִכְתִיב [יִרְמְיָה ב] כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף. וְלֹא פָּנִים. גְּמָרָא:
כד פָּסוּל כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דַּאֲתָא לְמִעוּטֵי מַחֲזִיר סִימָנִים לַאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף, דְּפָסוּל בַּמְּלִיקָה. וְכָתַב רַשִׁ"י וְאַיְדֵי דְתָנֵי [רֵישָׁא] כָּשֵׁר בַּשְּׁחִיטָה כוּ', תָּנֵי נַמִּי [סֵיפָא] כָּשֵׁר בַּמְּלִיקָה כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: