עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א דְּוַדַּאי לֹא אָתָא לְאַשְׁמְעִינַן אֶלָּא אַמַּאי דִמְרַבִּינַן. דִּבְמִי דִפְשִׁיטָא לָן שֶׁשּׁוֹחֵט, מַאי אָתֵי לְמֵימְרָא, קְרָא כְּתִיב וְזָבַחְתָּ:
ב הַנְהוּ דְכָתַב בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב' דְּהִלְכָתָא גְּמִירֵי לְהוּ:
ג לְשׁוֹן עֲיֵפוּת וְחַלִּישׁוּת הַלֵּב, שֶׁאֵין יָכוֹל לִרְאוֹת מַכַּת חֶרֶב וְסַכִּין אֲפִלּוּ בִּבְהֵמָה. כְּמוֹ וְתִתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת [עָמוֹס ח]. רַשִׁ"י:
ד וּמִיהוּ אַדִּידְהוּ נַמִּי קָאֵי, דְּדַוְקָא בְּדִיעֲבַד מַכְשִׁירִין שְׁחִיטָתָן, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לֹא אֲפִלּוּ בַאֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבֵּיהֶם. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה רַשִׁ"י. וּמְסַיֵּם הָרַ"ן, שֶׁאֵין שְׁחִיטָה אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל נָכְרִי כֵּיוָן דְּלָאו בְּתוֹרַת שְׁחִיטָה הוּא, כְּשֶׁשְּׁחָטָהּ הַוְיָא לָהּ כְּמֵתָה מֵאֵלֶיהָ. הָרַ"ן. וּבְבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רִ"י, מִשּׁוּם דִּכְתִיב וְזָבַחְתָּ וְאָכַלְתָּ אוֹתוֹ, שֶׁהוּא בַּר זְבִיחָה אֱכֹל מִזִּבְחוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו כְּלוֹמַר כְּתִקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה דַּאֲסוּרָה בַהֲנָאָה, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ב' דַּעֲבוֹדָה זָרָה:
ז וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, לְפִי שֶׁעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה חֲלוּקִים לִשְׁנֵי חֲלָקִים, הָאֶחָד מֵהֶן הַיּוֹדְעִין לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַבִּיט אֶל הַמַּזָּלוֹת הַצּוֹמְחִים לְצֹרֶךְ מְלַאכְתָּם, וּלְהוֹרִיד הָרוּחָנִיּוּת בָּהֶן וּשְׁאָר אוֹתָן שְׁטֻיּוֹת הַמְטַנְּפִים הַשֵּׂכֶל כוּ'. וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, הֵן הָעוֹבְדִים לְאוֹתָן הַצּוּרוֹת הַיְדוּעוֹת כְּפִי מַה שֶּׁלָּמְדוּ מֵחַכְמֵיהֶם בִּלְבָד. וְכֵן הֵם רֹב עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַחֵלֶק הַזֶּה הָאַחֲרוֹן עָלָיו אָמְרוּ חֲכָמִים זַ"ל בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, נָכְרִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ לָאו עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. הָרַמְבַּ"ם:
ח וּכְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא דְּתַנְיָא כוּ' מִנַיִן לְתִקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְאֹהֶל, שֶׁנֶאֱמַר [תְּהִלִּים קו] וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים, מַה מֵּת מְטַמֵּא בְאֹהֶל אַף תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְאֹהֶל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט דְּאִלּוּ בְּמֵזִיד, לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית. כִּדְאַשְׁכְּחָן בִּמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בְּמֵזִיד בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ב' דִּתְרוּמוֹת, וּבְפֵרוּשׁ הָרַ"ב שָׁם, דְּלַאֲחֵרִים מֻתָּר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְכֵן כָּתְבוּ הָרַמְבַּ"ם וְהַטּוּר. וְלִכְאוֹרָה בִּשְׁחִיטָה נַמִּי דִּינָא הָכִי. וּמִכָּל מָקוֹם מַתְנִיתִין לֹא מִתּוֹקְמָא בְּמֵזִיד, דִּשְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה קָתָנֵי לֹא שְׁנָא לוֹ וְלֹא שְׁנָא לַאֲחֵרִים כוּ'. וְכִי תֵימָא אַמַּאי כָּשֵׁר לַאֲחֵרִים הָא הֲוֵי מְחַלֵּל שַׁבָּת, דְּפֵרֵשׁ הָרַ"ב בַּמִּשְׁנָה דִלְקַמָּן דִּשְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה, יֵשׁ לוֹמַר דִּלְקַמָּן מַיְרֵי בְּפַרְהֶסְיָא וְהָכָא בְּצִנְעָא. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּמִשּׁוּם פַּעַם אַחַת לָא חֲשִׁיב מוּמָר. תּוֹסָפוֹת. אֲבָל בְּהָרַמְבַּ"ם וְהַטּוּר מַשְׁמַע דִּבְמֵזִיד אָסוּר אַף לַאֲחֵרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י גְּמָרָא, מַאי טַעֲמָא, כֵּיוָן דְּאִי אֶפְשָׁר לְכַזַּיִת בָּשָׂר בְּלֹא שְׁחִיטָה, אַדַּעְתָּא דְחוֹלֶה קָא שָׁחַט. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְלֵיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יַרְבֶּה בַּשְּׁחִיטָה בִּשְׁבִיל בָּרִיא, דְּהָא מִשּׁוּם הַהוּא זַיִת דְּחוֹלֶה בָּעֵי לְמִשְׁחָט כֻּלָּהּ:
יא בְּנַפְשׁוֹ. בְּשַׁבָּת סְקִילָה. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּרֵת. הָרַ"ן: