עיקר תוספות יום טוב על משנה חגיגה· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ה
יח וְלִפְנִים. יֵשׁ לְדַקְדֵּק דְּלֹא תְּנַן כְּמִדָּתָן לְכָל רוּחַ כְּדִתְנַן בִּשְׁאָר דּוּכְתֵי. וְנִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁכֵּן הָיוּ מוֹכְרֵי הַקְּדֵרוֹת חוֹנִים וְשׁוֹכְנִים בְּאוֹתוֹ מָחוֹז שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁמִּמֶּנָּה לִירוּשָׁלַיִם עוֹבֵר עַל הַמּוֹדִיעִית, וְאִלּוּ לְרוּחַ אַחֶרֶת לֹא הָיוּ מְצוּיִין מוֹכְרֵי קְדֵרוֹת:
יט וְלִפְנִים. הָא מוֹדִיעִית עַצְמָהּ לֹא מְהֵימָן. וּמוֹקֵי בַּגְּמָרָא כְּשֶׁהַקַּדָּר וְהֶחָבֵר שְׁנֵיהֶם נִכְנָסִים אוֹ שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִין. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שְׁנֵיהֶם נִכְנָסִין, דְּיַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיֶה מִן הַכְּרַךְ וְלִפְנִים. אִי נַמִּי כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם יוֹצְאִים, הוֹאִיל וּמְצָאוֹ לִפְנִים וְשָׁם לֹא לָקַח מִמֶּנּוּ, לֹא יִקַּח עוֹד. וְכָל שֶׁכֵּן קַדָּר נִכְנָס וְחָבֵר יוֹצֵא, הוֹאִיל וְסוֹף הַקַּדָּר לִכָּנֵס לִפְנִים יַחֲזֹר הֶחָבֵר הַצָּרִיךְ לִקַּח וְיִקַּח:
כ כְּלֵי חֶרֶס. כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין אַחֹמֶר בַּתְּרוּמָה מִבַּקֹּדֶשׁ קָאֵי, וְהָכִי תָּנֵי בַּגְּמָרָא, נֶאֱמָנִים בִּכְלֵי חֶרֶס הַדַּקִּים לַקֹּדֶשׁ:
כא וְלַחוּץ. הָא מוֹדִיעִית כְּלִפְנִים. וּמוֹקֵי בַּגְּמָרָא בְּקַדָּר יוֹצֵא וְחָבֵר נִכְנָס, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהַקַּדָּר לֹא יַחְזֹר עוֹד לַאֲחוֹרָיו, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו יִקַּח אֵימָתַי: