עיקר תוספות יום טוב על משנה חגיגה· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ג
ח וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהֵן פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ וְאֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וְכֵן פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְקָשֶׁה דְּלֹא מָצִינוּ שֶׁהַיָּדַיִם יְטַמְּאוּ לַכֵּלִים, אֶלָּא אוֹרְחָא דְּמִלְתָא נָקַט. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּמֶלְקָחַיִם וְדוֹמֵיהֶן:
ט וְהִסִּיחוּ דַּעְתָּן, וְשֶׁמָּא נִטְמְאוּ וְהֵם לֹא יָדְעוּ. הָרַמְבַּ"ם:
י וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. טַעֲמָם מִדְּרֵישׁ פֶּרֶק י"ב דִּזְבָחִים תְּנַן הָאוֹנֵן נוֹגֵעַ. אֲבָל שָׁם פֵּרְשׁוּ וְהוּא שֶׁטָּבַל וְלֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, וְאִם כֵּן שָׁוִים הֵם. וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ פֵּרֵשׁ דְּבִשְׁנֵיהֶם הַנְּגִיעָה מֻתָּר, וְכֵן מַשְׁמַע שָׁם בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: