עיקר תוספות יום טוב על משנה חגיגה· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א לֹא כוּ'. לְפִי שֶׁמְּפָרֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה דִּינִים בֵּינֵיהֶם נָקַט הַאי לִישָׁנָא. תּוֹסָפוֹת:
ב מַתִּיר. דְּאִי מֵרֵישָׁא הֲוָה אֲמִינָא דַּוְקָא כָּבְדּוֹ שֶׁל כְּלִי כוּ'. וְאִי מִסֵּיפָא הֲוָה אֲמִינָא דַּוְקָא קֶשֶׁר דְּמַיָּא מְהַדֵּק לֵיהּ, אֲבָל רֵישָׁא מַיָּא מְקָפֵי לְמָנָא וּמַגְבִּיהִין אוֹתוֹ. גְּמָרָא:
ג קוֹשֵׁר. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בִּכְלִי שֶׁהוּא מְפֻצָּל וְלוּחוֹתָיו וְקִירוֹתָיו מְקֻשָּׁרוֹת כְּגוֹן מִטָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ: