עיקר תוספות יום טוב על משנה חגיגה· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
ד כִּדְכָתַב בְּמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק קַמָּא. וְאַחַר הַשַּׁבָּת דִּתְנַן, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁנּוּכַל לְהַקְדִּים זְמַן הַתַּשְׁלוּמִין מַקְדִּימִין, וְלֹא חָיְשִׁינַן מִשּׁוּם צְדוֹקִים. תּוֹסָפוֹת:
ה גְּמָרָא. כְּלוֹמַר וְלֹא קַשְׁיָא דְּהָא אִפְלִיגוּ בָּהּ חַדָּא זִימְנָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא אָמְרִינַן מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מִתְיָאֵשׁ מֵהֶן אַתָּה בָּא לִפְשֹׁעַ שֶׁלֹּא תַּקְרִיבוּ עוֹד, וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן בְּהָא, בְּהָא קָאָמְרֵי בֵּית הִלֵּל כוּ'. גְּמָרָא:
ו אַחַר הַשַּׁבָּת. דְּעוֹלַת רְאִיָּה אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וְכָל שֶׁכֵּן שַׁלְמֵי חֲגִיגָה. וְצָרִיךְ טַעַם לָמָּה. וּבִשְׁלָמָא שַׁלְמֵי חֲגִיגָה יָלְפִינַן מִקְּרָא, אֶלָּא עוֹלַת רְאִיָּה מַאי טַעֲמָא לֹא, וּמַאי שְׁנָא מִמּוּסְפֵי יוֹם טוֹב דְּהָכִי נַמִּי קָבוּעַ לָהֶם זְמַן כוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב (לְפִי גִּרְסָתוֹ) דְּלֹא דָּמִי לְמוּסָפִין, דְּאִם אֵינוֹ חוֹגֵג הַיּוֹם חוֹגֵג לְמָחָר כוּ'. וּמִיהוּ לְדַעַת הַתּוֹסָפוֹת נִרְאֶה לִי דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּכָל עַצְמָהּ שֶׁל רְאִיָּה שֶׁהוּא קָרְבַּן עוֹלָה בַּמֶּה מָצִינוּ מֵחֲגִיגָה יָלְפִינַן לַהּ, הִלְכָּךְ כַּחֲגִיגָה הִיא:
ז כְּלוֹמַר בְּבֵיתוֹ וּבַשּׁוּק. וְהַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימָר בְּכֵלִים נָאִים, מַאי בְּכֵלָיו. וְעוֹד מַאי אִרְיָא כֹּהֵן גָּדוֹל, אֲפִלּוּ שְׁאָר אָדָם נַמִּי. וּפֵרְשׁוּ דְּאַבִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה קָאָמַר דְּלֹא הָיָה מִתְלַבֵּשׁ, וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מֵהַיְרוּשַׁלְמִי:
ח וַאֲנַן סְבִירָא לָן שֶׁהַפָּסוּק קָרָא יוֹם טוֹב שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁקְּרָאוֹ כֻּלָּם שַׁבְּתוֹת ה'. הָרַמְבַּ"ם. וּמַה שֶּׁהִכְרִיחַ קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל תִּמְצָא בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק י' דִּמְנָחוֹת: