עיקר תוספות יום טוב על משנה חגיגה· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ח
כא שֶׁדָּרְשׁוּ לֹא יַחֵל, הוּא אֵינוֹ מֵחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מֵיְחִלִּין לוֹ. גְּמָרָא:
כב בַּגְּמָרָא, מִכְתָּב כְּתִיבִי, צְרִיכֵי לְהָא דְּאָמְרִינַן מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה לֹא כְּתִיבָא בְּשַׁבָּת אֶלָּא בַּמִּשְׁכָּן כְּתִיב, וּמִדְּסָמִיךְ פָּרָשַׁת שַׁבָּת לְפָרָשַׁת מִשְׁכָּן אָנוּ לְמֵדִין. וַחֲגִיגוֹת, דְּהָא דְּיָלְפִינַן מֵחֵלֶב חַגִּי דְּדַוְקָא בְּהֵמָה אִיכָּא לְמִדְחֵי דִּלְלָאו תַּנְיָין אָתֵי לַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִין בֶּחָג כוּ' וְחַגֹּתֶם נְפָרֵשׁ מִלְּשׁוֹן מָחוֹל כְּמוֹ יָחוּגוּ וְיָנוּעוּ [תְּהִלִּים קז], אֶלָּא אָתְיָא מִדְבָּר מִדְבָּר כוּ', וְכֵיוָן דְּמִדִּבְרֵי קַבָּלָה יָלֵיף הֲוֵי כַּהֲרָרִים כוּ'. מְעִילוֹת, דִּתְנַן נִזְכַּר בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא נִזְכַּר שָׁלִיחַ שָׁלִיחַ מָעַל, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הֲוֵי לֵיהּ לְמֵידַע וְקָרוֹב לְאֹנֶס. גְּמָרָא:
כג הַדִּינִין כוּ'. לְכִדְתַנְיָא נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ [שְׁמוֹת כא], מָמוֹן. וְיָלֵיף לַהּ נְתִינָה נְתִינָה מִדְּמֵי וְלָדוֹת. גְּמָרָא:
כד וְהָעֲבוֹדוֹת. לְהוֹלָכַת הַדָּם, דְּאַף עַל גַּב שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ שֶׁיִּשְׁחַט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק, אֲפִלּוּ הָכִי דִּין עֲבוֹדָה יֵשׁ לָהּ לְפִגּוּל כוּ', וְיָלְפִינַן מִדִּכְתִיב וְהִקְרִיבוּ וְזוֹ קַבָּלָה כוּ', וְאַפְּקֵיהּ בִּלְשׁוֹן הוֹלָכָה לוֹמַר לְךָ דְּהוֹלָכָה עֲבוֹדָה הִיא. גְּמָרָא:
כה הַטָּהֳרוֹת. דְּתַנְיָא וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ כוּ' [וְיִּקְרָא יד], מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֵן כוּ':
כו וְהַטֻּמְאוֹת. לְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, וְיָלֵיף דִּכְתִיב [שָׁם יא] הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם וְגוֹ' מֵהֶם כוּ', עַד שֶׁנָּגַע בְּמִקְצָתוֹ שֶׁהוּא כְּכֻלּוֹ כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז' דְּנִדָּה:
כז וַעֲרָיוֹת. לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ לֹא כְּתִיבָא, וְאָתְיָא הֵנָּה הֵנָּה, זִמָּה זִמָּה. גְּמָרָא: