עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה י
לב שֶׁאֵין כוּ'. דְּאִלּוּ יֵשׁ בָּהֶם, אַף הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם מְטַמֵּא בְגָדִים, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּגַּע בַּמַּיִם שֶׁלֹּא יַסִּיט אוֹתָם, וַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. אֲבָל אִם קָרְשׁוּ וְנַעֲשׂוּ כִגְלִיד דְּאֶפְשָׁר לִגַּע בְּלֹא הֶסֵּט, תָּנֵי בְפֶרֶק קַמָּא דְכֵלִים מִשְׁנָה ב' חֲשׂוּכֵי בְגָדִים בְּמַגָּע. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ח'. וְהַתַּנָּא הָתָם וְהָכָא מִלְּתָא דִפְסִיקָא נָקַט:
לג וְאֵין הַלָּשׁוֹן מַשְׁמַע כֵּן, דְּהָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּאָדָם, אֲבָל אֳכָלִים וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּאֶחָד כוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, כָּל הַנּוֹגֵעַ בִּשְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנָה עַד הֵנָּה [שֶׁמְּטַמְּאִין שְׁנַיִם כוּ']. וְאָמְרוֹ חוּץ מִן הָאָדָם, רָצָה לוֹמַר הַמֵּת, שֶׁגַּם הוּא לֹא נִמְנָה כָאן, וְנוֹגֵעַ מְטַמֵּא שְׁנַיִם כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: