עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ג רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא דִּסְבִירָא לֵיהּ נַמִּי הַךְ וּמוֹדִים, דְּהָא לֹא אָמַר אֶלָּא בַּשְּׁלִישִׁי. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּמַאן תַּנָּא קַמָּא, רַבִּי עֲקִיבָא:
ד בַּגְּמָרָא, אֵין לְךָ בָּהּ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּהּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, כְּטֻמְאָתָהּ, מַה טֻּמְאָתָהּ יוֹם אֶחָד, אַף סְתִירָתָהּ כֵּן:
ה מַשְׁמַע טָהֳרָה אַחַת בְּלִי שׁוּם הַפְסָקָה. רַשִׁ"י: