עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יד · משנה ז
טו לְנוֹב. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [שְׁמוּאֵל א כא]. אֵין לֶחֶם חֹל וְגוֹ' כִּי אִם לֶחֶם קֹדֶשׁ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', אַלְמָא שֻׁלְחָן וּמִזְבֵּחַ הָתָם הֲווּ. חָרְבָה נוֹב בִּימֵי שָׁאוּל, בָּאוּ לְגִבְעוֹן כְּדִכְתִיב [בִּמְלָכִים א ג] כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה. רַשִׁ"י:
טז דִּכְתִיב [שְׁמוּאֵל א ז] וַיְּהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וְגוֹ' וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהֵן מִשֶּׁחָרְבָה שִׁילֹה שֶׁנִּשְׁבָּה הָאָרוֹן וְהֻחְזַר לְקִרְיַת יְעָרִים, וְאָז לְקָחוֹ דָוִד מִקִּרְיַת יְעָרִים אַחֲרֵי שֶׁמָּלַךְ בְּחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים וּמָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּמְפֹרָשׁ הַכֹּל בַּכָּתוּב, הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וּשְׁלֹמֹה מָלַךְ אַרְבַּע שָׁנִים כְּשֶׁבָּנָה הַבַּיִת [בִּמְלָכִים א ו], הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה:
יז עָרֵי יִשְׂרָאֵל. דְּהָא בְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם עוֹשֶׂה בָמָה וּמַקְרִיב. רַשִׁ"י. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל עֲדַיִן עָרִים בִּרְשׁוּתָן אֲבָל הָיוּ עֲסוּקִין בְּכִבּוּשָׁן. הָרַמְבַּ"ם: