עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יד · משנה ב
ב מִשְׁכַּן ה'. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ וְהָכִי נַמִּי תֵּפּוּק לֵיהּ מִוְּאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ דִּלְעֵיל. וּמְשָׁנֵי, דְּמֵהָתָם לֵיכָּא לְמִשְׁמַע אֶלָּא כָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא כְּלָל, וְשָׂעִיר מִשְׁתַּלֵּחַ נַמִּי מִשֶּׁיָּצָא לְאַחַר וִדּוּי אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא, אֲבָל כִּי נִרְאָה וְנִדְּחָה כִי הָנֵי דְמַתְנִיתִין אֵימָא לֹא, אִצְטְרִיךְ לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה':
ג אָמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי עֲלִיתוּ לָאָרֶץ, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁחִלְּקוּ, יְשָׁרוֹת תַּקְרִיבוּ, דְּהַיְנוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת. חוֹבוֹת לֹא תַקְרִיבוּ וַאֲפִלּוּ בְּבָמַת צִבּוּר, עַד שֶׁתָּבֹאוּ אֶל הַמְּנוּחָה, זוֹ שִׁילֹה, וְגִלְגָּל לְגַבֵּי שִׁילֹה מְחֻסַּר זְמַן הוּא, וְקָאָמַר לְהוּ מֹשֶׁה לֹא תַעֲשׂוּן. גְּמָרָא:
ד לִרְוָחָא דְמִלְּתָא נָקְטֵיהּ הָכִי, וּבְלָאו הָכִי הֲוָה מָצֵי לְמֵימַר דְּאֵימָא מוֹדֶה כוּ':
ה בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אֵין הָעִנְיָן שֶׁחַיָּב כָּרֵת וּמַלְקוֹת, שֶׁזֶּה לֹא יָבֹא לְעוֹלָם כוּ'. אֲבָל הַכַּוָּנָה שֶׁהַלָּאו הַזֶּה הוּא אַזְהָרַת כָּרֵת שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו. הָרַמְבַּ"ם: