עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ה
ט תֵּימַהּ, מַאי שְׁנָא דִּלְעִנְיַן טֻמְאָה לֹא מִקְרֵי בֶגֶד מִן הַתּוֹרָה אַף עַל גַּב דְּשִׁיֵּר בָּהּ כְּדֵי מַעֲפֹרֶת, וּלְגַבֵּי חַטָּאת מִקְרֵי בֶגֶד. וּכְמוֹ כֵן קָשֶׁה בְּסָמוּךְ גַּבֵּי כְּלִי חֶרֶס. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ כֵּיוָן שֶׁמּוֹעִיל לוֹ יִחוּד לְאוֹתוֹ בֶגֶד שֶׁשִּׁיֵּר בּוֹ כְדֵי מַעֲפֹרֶת וּלְאוֹתוֹ כְלִי שֶׁנִּקָּב בְּשֹׁרֶשׁ קָטָן, שֶׁאִם הָיָה מְיַחֲדוֹ לְזֵיתִים אוֹ לְרִמּוֹן הָיָה מְקַבֵּל טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא, חָשׁוּב הוּא כְּלִי וּבֶגֶד לְעִנְיַן דַּם חַטָּאת, כֵּיוָן דְּאֵין מְחֻסַּר מַעֲשֶׂה אֶלָּא יִחוּד בְּעָלְמָא. תּוֹסָפוֹת:
י וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּהָא דִתְנַן [בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פֶּרֶק ג] הָאִלְפָס וְהַקְּדֵרָה שִׁעוּרָן בְּזֵיתִים, הַיְנוּ מִדְּרַבָּנָן, אֲבָל מִדְּאוֹרַיְתָא סַגִּי בְּשֹׁרֶשׁ קָטָן. תּוֹסָפוֹת: