עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ד
ט חֵטְא. כְּלוֹמַר דִּמְכַפֶּרֶת:
י וְכֵיוָן דְּלֵית בָּהּ הַקְטָרָה לֹא מְהַנְיָא טַעֲמָא דִמְרַצֶּה כְּדִלְעֵיל מִשְׁנָה ב'. תּוֹסָפוֹת:
יא כְּדִמְפָרֵשׁ בַּבְּרַיְתָא, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לְלַמֵּד שֶׁתִּקְרַב רִאשׁוֹנָה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עוֹלָה:
יב הָכִי קָאָמַר, אֲפִלּוּ חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת בְּהֵמָה. דִּבְתַרְוַיְהוּ בְּהֵמָה לֹא צְרִיכָא לְבִנְיַן אָב. גְּמָרָא:
יג וְלָאו כְּלָלָא הוּא, דְּהָא בְּיוֹלֶדֶת כְּתִיב אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, הֲרֵי שֶׁהִקְדִּים עוֹלָה לְחַטָּאת. וְטַעֲמָא בַגְּמָרָא, לְפִי שֶׁכָּאן בָּאָה בִמְקוֹם בְּהֵמָה דַּעֲשִׁירוּת שֶׁהָיְתָה בְהֵמָה לְעוֹלָה. וּמִכָּל מָקוֹם מַסִּיק רָבָא דְּאַף בְּיוֹלֶדֶת לֹא הִקְדִּימָהּ הַכָּתוּב אֶלָּא לְמִקְרָאָה שֶׁתַּקְדִּים בִּקְרִיאַת שֵׁם וְלֹא לַעֲבוֹדָה. אֲבָל לְשׁוֹן רַשִׁ"י, לְמִקְרָאָה שֶׁתְּהֵא נִקְרֵאת בָּעִנְיָן תְּחִלָּה, אֲבָל בַּעֲבוֹדָתָן חַטָּאת קוֹדֵם. וּלְפִי זֶה כְּלָלָא הוּא, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: